כאשר אדם עומד בפני גירושים הוא לרוב מוצף בשאלות וטרדות רבות לאינספור. כל הדברים הבסיסיים ביותר עומדים למבחן ומתערערים: הפרנסה, הטיפול בילדים, מקום המגורים וכמובן גם הזוגיות. זוגות רבים פותחים חזית על הנושא הכספי וגובה דמי המזונות. אחרים יתקוטטו על העבר ועל העתיד ולא יצליחו לקיים אף דיון ענייני. אבל דומה שהרגשות כואבים במיוחד כאשר מגיעים לנושא של הסכמי משמורת ילדים, שפוגע בציפור נפשם של ההורים. פתאום מהורים במשרה מלאה הם נדרשים לוותר לפחות על חלק מהקשר, והדרישה הזו, במקרים רבים, הופכת להיות הדרישה הכואבת ביותר.

מהם הסכמי משמורת ילדים?

הסכם המשמורת קובע איך יחולק זמנם של הילדים, בין שני הבתים הנפרדים של ההורים. יש למעשה שתי אפשרויות: הורה משמורן אחד (לרוב האם תיקח את התפקיד) ישמש כהורה המרכזי וביתו נשאר ביתם של הילדים. ההורה שאינו משמורן יקבל את הילדים לחזקתו בכל סוף שבוע שני ובערב אחד או שניים במשך השבוע. חלופה אפשרית נוספת היא: הסכם משמורת משותפת, אשר מחלק את זמנם של הילדים בצורה שווה לחלוטין בין ההורים.

זמני שהות

הסכמי משמורת ילדים קובעים למעשה מה יהיו זמני השהות של ההורה שאינו משמורן. במקרים מסוימים, ההורה, שאינו משמורן ירגיש שההסכם צודק ומתאים לו. מדובר לרוב באבות, שהמגע שלהם עם הילדים בכל מקרה היה מצומצם יותר, וקשה להם לפנות את זמנם לזמני שהות נרחבים יותר. במקרים אחרים – ההורים יגיעו בקלות להסכמה על זמני שהות גמישים ו/או נרחבים יותר מכיוון ששניהם מעוניינים להגיע לסידור, שבו הילדים נפגעים מעט ככל האפשר. השיבושים המצערים ביותר, מתרחשים כאשר אחד משני ההורים אינו מסכים לקיים את זמני השהות. כאשר ההורה, שאינו משמורן, לא מגיע למפגשים עם הילדים מדובר בפגיעה קשה וחוזרת ובמשבר אמון משמעותי בין הילדים להורה. מצב גרוע לא פחות מתרחש כאשר ההורה המשמורן מסרב לאפשר לילדים לפגוש את ההורה השני.

משמורת משותפת

משמורת משותפת היא פתרון, שנתפס כהוגן ויעיל, ולעתים הוא אכן מיטיב עם הילדים. עם זאת, כדי שהילדים לא יחוו תחושת בלבול סביב החלוקה בין שני בתים, המתנהלים בצורה נפרדת ושונה – חשוב שההורים יוכלו לנהל את התקשורת בצורה עניינית ובונה. ישנם מקרים, שבהם הורה אחד בוחר להשתמש בדרישה למשמורת משותפת מתוך מחשבה שזה יקל על דמי המזונות, אך אופן חלוקת המשמורת לרוב לא ישפיע יותר מדי על גובה המזונות, וכדאי לשקול בכובד ראש את הדרישה לחלוקה שוויונית.

מאבקם של הגברים

כאשר מדברים על הסכמי משמורת ילדים נתקלים עד מהרה במאבק, שמתחולל בשנים האחרונות סביב מצבם של האבות הגרושים. האבות מתלוננים על כמה נושאים עיקריים: ראשית, על כך שלאחר תשלום דמי המזונות נשארת בידם הכנסה פנויה, שאינה מאפשרת להם להתקיים. שנית – אבות רבים מתלוננים שהתפיסה של מערכת המשפט מיושנת, ושמגיע להם לקבל זכויות רבות יותר על זמנם של הילדים, במיוחד כאשר מדובר באבות שהיו חלק ממשפחה שוויונית ורגילים לבלות זמן רב עם ילדיהם. התלונה השלישית מגיעה מכיוונם של אבות שמרגישים שהם אבות בעל כורחם ואין להם כל רצון לקחת חלק בשום צורה, כספית או אחרת, בגידולם של ילדיהם.

מאבקן של הנשים

הנשים מתמודדות עם קשיים אדירים סביב גירושים מאז ומעולם. הקשיים קשורים במקרים רבים לעול הכלכלי – שכן דמי המזונות, אפילו בשילוב משכורת, אינם מספיקים תמיד לפרנסתה של המשפחה. יש לזכור שהאם המשמורנית מתקשה לעבוד שעות מרובות, במיוחד כאשר הילדים קטנים. לעול הזה יש להוסיף מצבים נוספים וקשים מנשוא של סרבנות מזונות ו/או עגינות – שני תחומים, שממררים את חייהן של נשים רבות. ולבסוף – הזכויות המעטות שמובטחות לאמהות בחוק וההטיה המובנית לטובתן נמצאת תחת מבחן, בעוד שבפועל סביר מאד להניח, שהן אלו שייקחו על עצמן את גידול הילדים. הטענה של ארגוני הנשים היא שהאבות שדורשים שוויון מלא בזכויות מקדימים את המאוחר, מכיוון שבמקרים רבים האבות אינם מעוניינים באמת במשמורת והם משתמשים בטענה הזו כדי לסחוט מן האישה הסכמה לדמי מזונות נמוכים יותר.

מאבק משמורת

כמו שניתן להסיק מן האמור לעיל, הסכמי משמורת ילדים אינם קלים להשגה. במקרים רבים ההורים פותחים במאבק שנובע מפער אמיתי ברצונות, מהטיות זרות כמו רצון להשפיע על גובה המזונות או אפילו, במקרים רבים, פשוט מהטינה והכעס שאינם מאפשרים לשני הצדדים להתדיין בצורה עניינית. במקרים כאלה בית המשפט ייאלץ לקבוע ולהגדיר את המשמורת על בסיס תסקיר שיוגש לו מטעם פקידת סעד. התסקיר אינו מחייב אך יש לו השפעה רבה. מרגע, שהמשמורת נקבעה, צריך סיבות חזקות מאד כדי להפוך את ההחלטה.

לסיכום, ניהול הליך גירושים נקי ממתחים וסכסוכים הוא נדיר ביותר. למרות זאת, כאשר זוג עומד בפני גירושים כדאי מאד לקבל החלטה מוקדמת שתבטיח, שנושא המשמורת יטופל בדרכי שלום. מאבק סביב הסכמי משמורת ילדים יפגע באופן וודאי ומיידי בטובתם וברווחתם של ילדי המשפחה.