איך מתחילים הליך גירושין?

 

מרביתנו יודעים כי הליכי גירושין בישראל מתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. אולם, מחודש יולי 2016, הליך הגירושין אינו מתחיל בתביעה לאחת מן הערכאות הללו, אלא בהליך גישור חובה, המחייב את בני הזוג לתת צ'אנס לניסיון הידברות, בטרם יוכלו לפנות לערכאות.

 

חוק גישור חובה

עד לא מזמן, הליך הגירושין היה נפתח בהגשת תביעת גט לבית הדין הרבני, כאשר יתר הסוגיות המשפטיות כגון משמורת ילדים וחלוקת הרכוש, היו נדונות בערכאה שרכשה סמכות לכך. בחודש יולי 2016, נכנס לתוקפו חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-,  2014 אשר קובע

כי הליך הגירושין ייפתח בבקשה ליישוב סכסוך, אשר במסגרתה יוזמנו הצדדים להליך גישור ביחידת הסיוע שנמצאות בסמוך לבתי המשפט לענייני משפחה או לבתי הדין הרבני.

 

בני הזוג מגיעים לפגישה ראשונה עם עובדת סוציאלית המסבירה אודות ההליך, כאשר בסיום הפגישה על הצדדים להודיע האם הם מעוניינים להמשיך בפגישות הגישור. במידה שכן, תתקיימנה עוד כ3-4 פגישות גישור אשר מנהל אותן עו"ד מגשר מטעם יחידת הסיוע. כל אחד מבני הזוג רשאי לבקש להגיע למפגשים הללו עם עו"ד מטעמו והדבר נתון לשיקול דעתה של העובדת הסוציאלית. היה ובתום הפגישות הללו, לא גיבשו בני הזוג הסכם גירושין, הדרך לפנות לערכאות פתוחה בפניהם. כמו גם, אם לאחר אותה פגישה הראשונה, החליטו הצדדים כי הם אינם מעוניינים להמשיך בגישור.

 

יתרונות הליך הגישור

החוק החדש טומן בחובו לא מעט קשיים, החל מן הפגיעה בזכות הבסיסית לפנייה לערכאות משפטיות וכלה בכך כי הליך הגישור מנוהל על ידי עובדת סוציאלית ולא על ידי עורך דין גירושין מקצועי ומנוסה. יחד עם זאת, כוונת המחוקק למנוע או לצמצם את הגעתם של סכסוכי גירושין אל פתחו של בית המשפט או בית הדין היא מטרה נכונה וראויה. ניהול הליך גירושין בערכאות, מחריף בדרך כלל את המתח בין בני הזוג ומקשה אפוא על התמודדות הילדים עם הפרידה. לכך נוסיף את העובדה כי גירושין בבית משפט כרוך בעלויות רבות עבור הצדדים ואורך זמן רב.

 

הליך הגישור לעומת זאת, מאפשר הליך הידברות, במסגרתו כל אחד מהצדדים מביע את רצונותיו ומנסים להגיע אט אט לפשרה מוסכמת בכל ענייני הגירושין. לעניין זה חשוב לציין, כי אף אם פגישות הגישור ביחידת הסיוע לא הובילו להסכם, כדאי לנסות לקיים מספר פגישות נוספות עם עורך דין מגשר פרטי, אשר לא מונה מטעם יחידת הסיוע. לא פעם, גישה מעט שונה לסכסוך או הצעת פתרונות אחרים למחלוקת בין הצדדים, יכולה להוביל לגיבוש הסכם גירושין מוצלח ולהביא לסיומו המכובד של הליך הגירושין, במינימום זמן ועלויות.

 

קבלת ייעוץ וליווי משפטי

החוק החדש הוביל לכך כי אנשים רבים העומדים בפני גירושין, מגיעים אל עורך הדין לקבלת ייעוץ משפטי, רק לאחר שהליך הגירושין ביחידת הסיוע נכשל. זאת כאשר למעשה, ישנה חשיבות רבה מאוד לקבלת ייעוץ וליווי משפטי מוקדם, עוד בטרם מגיעים הצדדים לפגישה הראשונה עם העובדת הסוציאלית. ראשית, משום שמגיש הבקשה ליישוב סכסוך קובע איזו ערכאה תדון בענייני הגירושין, היה והליך הגישור לא יישא פרי. בשל ההבדלים המשמעותיים בין הערכאות, חשוב לקבל ייעוץ משפטי באשר לערכאה המתאימה. שנית, ייעוץ משפטי מוקדם יסייע ללקוח/ה להגיע לפגישת הגישור הראשונה עם ידיעה ברורה מהן התוצאות הרצויות עבורו/ה להליך.

כמו כן, כאמור מעלה, ישנם מקרים בהם עורך הדין יכול להגיע לפגישות הגישור עם הלקוח ולדבר יש השפעה רבה מאוד על יעילותו של ההליך. כמו כן, היה והליך הגישור ביחידת הסיוע לא יצלח, יוכל עורך הדין אשר ליווה את הלקוח/ה עד כה, להמשיך ולייצגו במסגרת הליך גישור חדש, או בערכאות המשפטיות. נקודה נוספת וחשובה מאוד היא הגשת בקשה לסעד זמני. הליך גישור חובה אינו מונע מבני הזוג להגיש בקשה לסעדים זמניים, למשל עיכוב יציאה מן הארץ, פסיקת מזונות זמניים וכיו"ב. על כן, במידה ויש צורך בנסיבות, להגיש איזו מן הבקשות הללו, יוכל עורך הדין לעשות זאת ולשמור באופן האופטימאלי על האינטרסים של הלקוח/ה. מכל האמור אנו מבינים כי אמנם מתווה הליך הגירושין השתנה, אך הצורך בליווי משפטי מקצועי מהרגע הראשון נותר בעינו.

אודות עו"ד אפרת חורי הרוש

שמי אפרת חורי הרוש עורכת דין מתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה. אמא לארבעה ילדים. אני בוגרת תואר ראשון במשפטים (LLB) וכן חברה בלשכת עורכי הדין ותואר ראשון (LLB) במנהל עסקים . כמו כן אני בוגרת קורס גישור כללי וגישור משפחתי. וקורס אימון במכון ICU.