ניכור הורי

אחת התופעות הקשות והמורכבות ביותר במסגרת הליך הגירושין היא ניכור הורי. זוהי תופעה שבה אחד מן ההורים מסית את הילדים נגד ההורה השני ללא כל הצדקה ומעשיו גורמים לפגיעה בטיב הקשר ולעיתים אף לניתוק קשר מוחלט. ניכור הורי יכול לבוא לידי ביטוי בצורות שונות ודרגות חומרה שונות ובהתאם, הטיפול בו. במאמר זה נסביר מהו ניכור הורי, מהם הנזקים שתופעה זו גורמת לילדים וכיצד מתמודדים עמה.

 

מהו ניכור הורי?

זהו מצב שבו אחד ההורים פועל להסית את הילדים כנגד ההורה השני ללא כל צידוק לכך וגורם לניכור בין הצדדים. לעיתים, הניכור ההורי פוגע במידת הקרבה וטיב הקשר בין הילדים להורה האחר ולעיתים, התוצאה היא קיצונית יותר: הילדים הופכים לסרבני קשר ואינם מעוניינים לדבר ולהיפגש כלל עם ההורה האחר. חשוב להבהיר כי יחסם השלילי של הילדים להורה, אינו נובע בשל יחסו אליהם, אלא מדובר בניכור שנוצר כתוצאה ישירה  מאמירות ו/או מעשים של ההורה המנכר. תופעת הניכור ההורי באה לידי ביטוי באופנים שונים ובדרגות חומרה שונות, כאשר לרוב, הניכור ההורי מתרחש מצדו של ההורה המשמורן. ישנם מקרים קלים יחסית של ניכור הורי, במסגרתם למשל, מעביר ההורה המנכר ביקורת מוגזמת כלפי ההורה האחר ומכתים בכך את דעתם של הילדים על ההורה. לעומת זאת, ישנם מקרים חמורים של האשמות שווא, קללות והערמת קשיים ממשיים על קיום הסדרי הראייה שנקבעו להורה האחר ומצבים אלו יכולים להביא כאמור לסרבנות קשר.

 

הנזקים של ניכור הורי

המניע לניכור הורי הוא בדרך כלל רצונו של ההורה המנכר לפגוע בהורה האחר, על רקע משבר הגירושין. אולם למרבה הצער הוא אינו מבין כי במעשיו הוא פוגע בעיקר בילדים. לניכור הורי יכולה להיות השפעה קשה מאוד על הילד, ראשית, משום שכל ילד זקוק לקשר חם ואוהב עם שני הוריו ופגיעה בקשר הזה, היא פגיעה ישירה בהתפתחותו, בתחושת הביטחון והיציבות שהוא זקוק לה. שנית, במקרים רבים, מפרשים הילדים את מעשיו של ההורה המנכר כניסיון להגן עליהם מפני ההורה האחר ועל כן הם מפתחים תחושה של עוינות כלפיו וביקורתיות יתר, לצד חרדה וחוסר ביטחון. הם יוצאים אל העולם עם תחושה בסיסית של פחד וחשדנות ועל כן הניכור ההורי אינו גורם רק ליצירת קרע בינם לבין להורה, אלא היא תפגע ביכולתם של הילדים ליצור קשרים בינאישיים אחרים. למצב זה תהיה כמובן השפעה שלילית מאוד על חייהם החברתיים ועל מצבם הנפשי ורווחתם הכוללת. כיצד מתמודדים עם תופעה של ניכור הורי? על ידי פנייה לבית המשפט, אשר התייחסותו לסוגיה תהיה בהתאם לנסיבות המקרה.

 

הטלת קנס כספי והפנייה לטיפול

כאשר לניכור ההורי אין סיבה מוצדקת כגון הזנחת הילדים או התעללות וההורה המנכר מסרב לשנות את התנהגותו, אין מנוס בדרך כלל מפנייה אל בית המשפט. התייחסותו לסוגיה זו תהיה בהתאם לרמת הניכור ההורי. ככל שמדובר במקרה קל ומתון, בית המשפט יורה להורה הגורם לניכור הורי לחדול מהתנהגותו ולקיים את הסדרי ראייה כסדרם. כשראה צורך בכך, יוכל בית המשפט גם לקבוע סנקציה כספית, קרי, הטלת קנס אשר יוטל על ההורה המנכר, בכל מקרה שבו יפר את הסדרי הראייה. כמו כן, במקרה של ניכור הורי קל, בית המשפט יכול ויפנה את הצדדים לטיפול, מתוך הנחה כי עזרה מקצועית תוכל לרדת לשורש התנהגותו של ההורה המנכר ולשנותה. פתרונות אלו רלוונטיים כאמור במקרים של ניכור הורי קל ובפרט במצבים בהם הניכור ההורי לא נעשה במודע או בכוונת זדון להפריד בין הילדים להורה האחר, אלא מתוך משבר אישי של ההורה המנכר בעקבות הגירושין, כעס לא פתור כלפי בן הזוג וכיו"ב. מה קורה כאשר הניכור ההורי הוא חמור מאוד? במצב זה, יכול ויורה בית המשפט על שינוי הסדר המשמורת, כפי שיפורט להלן.

 

שינוי הסדר המשמורת

במקרים בהם הניכור ההורי הוא חמור מאוד, כך שמדובר בהסתה של ממש אשר הביאה למצב שבו הילדים מסרבים לפגוש את ההורה האחר ולהיות עמו בקשר ואינם חשים כל רגש חיובי כלפיו בשל הניכור ההורי, בית המשפט נוטה להורות על שינוי הסדר המשמורת. אמנם, עקרון טובת הילד דורש להימנע משינויים בשגרת חייהם של הילדים, אך במקרים חמורים של ניכור הורי, אין מנוס משינוי מרחיק לכת, דווקא כדי לשמור על טובת הילדים, הזקוקים לקשר קרוב עם שני הוריהם. באיזה שינוי משמורת מדובר? כאמור מעלה, תופעת הניכור ההורי מתרחשת בדרך כלל מצד ההורה המשמורן אשר קיבל חזקה מלאה על הילדים וההורה השני פוגש את הילדים במסגרת הסדרי ראייה. במצב זה, בית המשפט יורה בדרך כלל על הרחבת הסדרי הראייה של ההורה הלא משמורן על מנת לתת לו אפשרות לשקם את הקשר עם הילדים. במקרים קיצוניים מאוד, יכול בית המשפט להורות על העברת המשמורת המלאה מהורה אחד למשנהו ואף יכול להורות על ניתוק ההורה המנכר מן הילדים אם סבר כי הקשר בינו לבין הילדים הנו הרסני עבורם.

אודות עו"ד אפרת חורי הרוש

שמי אפרת חורי הרוש עורכת דין מתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה. אמא לארבעה ילדים. אני בוגרת תואר ראשון במשפטים (LLB) וכן חברה בלשכת עורכי הדין ותואר ראשון (LLB) במנהל עסקים . כמו כן אני בוגרת קורס גישור כללי וגישור משפחתי. וקורס אימון במכון ICU.