כשמו כן הוא, צו עיכוב יציאה מן הארץ מונע מאותו אדם שנגדו ניתן הצו לצאת מישראל עד לסיום ההליך המשפטי נגדו. השימוש בכלי משפטי זה נפוץ מאוד במסגרת הליכי גירושין, בין היתר על מנת לסכל ניסיונות להברחת נכסים לחו”ל, למנוע מצב של חטיפת ילדים והתחמקות מתשלום דמי המזונות ו/או מתן גט.

מהו צו עיכוב יציאה מן הארץ?

כאשר מתנהלים כנגד אדם הליכים משפטיים שונים וקיים חשש כי הוא עלול לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת, ניתן להוציא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ. זאת כאשר יציאתו מישראל, עלולה לפגוע בזכויות הצד השני בהליך המשפטי ואת מימוש פסק הדין בסופו של ההליך. בהליכי גירושין, נעשה שימוש תדיר בצו זה, על מנת למנוע פגיעה בזכויות הצד השני במגוון סוגיות, כפי שיתואר לעיל. קבלת צו עיכוב יציאה מן הארץ כרוכה בהגשת בקשה לערכאה משפטית ומשום כך, חשוב מאוד כי שני הצדדים להליך יהיו מיוצגים על ידי עורכי דין לדיני משפחה אשר יגישו בקשה/התנגדות מנומקת ויחתרו לקבלת התוצאה המשפטית הרצויה.

 

מי מוסמך להוציא את הצו?

שתי הערכאות המשפטיות העוסקות בדיני משפחה מוסמכות להורות על צו עיכוב יציאה מן הארץ: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. הצד המבקש את הסעד יכול לפנות לכל אחת מן הערכאות הללו וככל שבקשתו תקיים את התנאים שיפורט להלן, בית המשפט/בית הדין ייעתרו לבקשה. חשוב לציין, כי צו עיכוב יציאה מן הארץ תקף לשנה אחת בלבד וכאשר יש צורך בכל, ניתן להאריך את תוקפו על ידי הגשת בקשה מנומקת לבית המשפט. למותר לציין כי מי שמתבקש נגדו הצו, יכול להגיש התנגדות ולנסות להביא לדחיית הבקשה.

התנאים לקבלת הבקשה

בשל העובדה כי צו עיכוב יציאה מן הארץ פוגע בחופש התנועה של האדם, הרי שבית המשפט לא יאשר בקשה למתן צו זה אלא אם התקיימו תנאים מסוימים. ראשית, על מבקש הצו להציג ראיות לכאורה על כך כי אותו אדם אכן עומד לצאת מישראל לצמיתות או לתקופה ממושכת (למשל כרטיס טיסה ללא תאריך חזרה, מסמכים לרכישה/השכרת נכס בחו”ל) שנית, כי בעזיבתו את ישראל, לא ניתן יהיה לממש את פסק הדין לטובת מבקש הצו, אם זה יינתן ושלישית, כי לא ניתן להשיג את המטרה של קיום ההליך המשפטי באמצעי חלופי למעט מתן הצו.

 

חשש להברחת נכסים

הרצון להשיג יתרון כלכלי במסגרת חלוקת הרכוש בגירושין, מובילה לעיתים את אחד מבני הזוג, או אף את שניהם, להבריח נכסים לחו”ל על מנת להסתירם מהצד השני. באופן הזה, כל אותם נכסים לא יכללו בעת ההפרדה הרכושית בין הצדדים. עת שעולה חשש שכזה, חשוב ליידע את עורך הדין המייצג אשר יפעל באפיקים המתאימים, החל מפנייה לחוקר פרטי לצורך חקירה כלכלית והוצאת צו מניעה להקפאת המצב הקיים וכלה בהגשת בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ לבן/בת הזוג.

צו עיכוב לילדים

במקרים רבים של גירושין, כאשר לבני הזוג יש ילדים משותפים, נוצר סכסוך משמורת בין הצדדים. במסגרתו, עולה לא פעם החשש כי מי מההורים יעזוב את הארץ עם הילדים הקטינים ללא הסכמת ההורה השני. מצב זה מוגדר כחטיפת ילדים, המצריך את הפעלתה של אמנת האג על מנת להשיב את הילד לישראל ומדובר בהליך מורכב משפטית ורגשית גם יחד. על כן, כאשר קיים חשש כאמור, מומלץ להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ לילדים אשר ימנע את יציאתם מישראל. יש לציין כי צו עיכוב יציאה מהארץ נגד ילד קטין יהיה תקף ככלל, עד הגיעו של הילד לגיל 18 אלא אם בית המשפט קבע אחרת.

 

התחמקות מתשלום דמי מזונות

מזונות ילדים מהווה סוגיה מרכזית בהליכי גירושין ולעיתים קרובות, עולה חשש ממשי אצל האם כי האב עלול לעזוב את הארץ במטרה להתחמק מתשלום מזונות הילדים. במקרים שכאלו, על האם ליידע את עורך הדין המייצג אותה בדבר חשש שכזה. אז, עורך הדין ינסח בקשה מפורטת ומנומקת לבית המשפט לענייני משפחה, או לבית הדין הרבני, לקבלת צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד האב על מנת להבטיח את תשלום המזונות. בהקשר זה נציין, כי כאשר הצטבר חוב מזונות לאב, תוכל האם לפתוח נגדו תיק בהוצאה לפועל ולהגיש בקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ לרשם ההוצאה לפועל.

מניעת גט

בנוסף לכל העילות שתוארו לעיל, ישנה עילה נוספת להגשת בקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ. עניינה הוא בקיומו של חשש כי בן/בת הזוג מבקשים לעזוב את הארץ על מנת שלא לתת גט לצד השני. מצב זה מעורר בעיה בשל הכלל ההלכתי כי גט חייב להינתן בהסכמת שני הצדדים ועל שניהם להיות נוכחים בטקס הגט בבית הדין הרבני. עילה זו אמנם רלוונטית לשני הצדדים בהליך הגירושין, אך היות כי סרבנות גט נפוצה יותר בקרב גברים ומטילה מגבלות חמורות יותר על האישה מבחינה הלכתית (הגדרתה כאישה עגונה על כל המשתמע מכך) בקשה למתן הצו בנסיבות אלו מוגשת בדרך כלל על ידי האישה.