צוואה בחיים

כל אדם, מגיל 17 ומעלה, רשאי לערוך צוואה בחיים, במסגרתה, נותן הוא הנחיות באשר לטיפול הרפואי שיינתן לו או לא יינתן לו, היה ויסבול ממצב סופני. זאת כאשר במצבו, תוחלת חייו שלו לא עולה על שישה חודשים. על מנת שלמסמך זה יהיה תוקף משפטי מחייב, יש לעמוד בתנאים הקבועים בחוק ובשל משמעותה של צוואה זו, מומלץ מאוד לפנות אל עורך דין מומחה לצוואות וירושות, אשר יטפל בנושא חשוב זה עבורנו.

 

צוואה בחיים – לדאוג לעתידנו

החוק בישראל (חוק החולה הנוטה למות תשס"ו 2005) מכיר בזכותו של אדם לקבל או להימנע מטיפול רפואי, כאשר הוא סובל ממחלה חשוכת מרפא ומתן טיפול רפואי, לא יאריך את חייו מעבר ל6 חודשים. על מנת לוודא כי בבוא העת, רצוננו בעניין זה יכובד, היה ולא תהיה באפשרותנו להביע את דעתנו, עלינו לערוך מסמך הנקרא צוואה בחיים. במסגרתה נוכל לתת הנחיות בנושא זה ובבוא העת, על הצוות הרפואי יהיה לפעול בהתאם להן. חשוב לציין, כי תוקפה של צוואה בחיים הנו למשך 5 שנים בלבד ועל כן יש להאריך את תוקפה מדי פעם, כאשר כל הארכה תהיה גם היא מוגבלת לתקופה של 5 שנים. לשם עריכת צוואה בחיים, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הצוואות והירושות.

 

מתי כדאי לערוך מסמך זה?

הסברה הרווחת היא כי צוואה בחיים יש לערוך בגיל מבוגר, כאשר הנטייה לחלות גדלה. אולם למעשה, אין אנו יודעים מה יילד יום ולמרבה הצער, אנשים רבים חולים במחלות סופניות גם בגילאים צעירים מאוד. על כן, המועד לעריכת צוואה בחיים אינו תלוי גיל או מצב בריאותי ומומלץ לערוך מסמך זה בשלב שבו קיבלנו החלטה באשר לטיפול בנו במצב סופני. יש מי שאינם מעוניינים כלל בטיפול מלאכותי מאריך חיים אם יחלו במחלה חשוכת מרפא ויש מי שכן או בתנאים מסוימים. צוואה בחיים מאפשרת לכל אחד מאתנו לקבל את ההחלטה המתאימה לו ולוודא כי זו תמולא אם נגיע למצב שכזה בעתיד. כפי שיפורט להלן, ישנם תנאים לתוקפה של צוואה בחיים על מנת שתהיה זו בעלת תוקף משפטי.

 

תנאים לעריכת הצוואה

צוואה בחיים תהיה בעלת תוקף משפטי מחייב אם עומדת היא במספר תנאים, כדלקמן:

  • גיל: זהו תנאי סף משהחוק קבע כי צוואה בחיים רשאי לעשות מי שגילו בן 17 ומעלה, הנו כשיר משפטית ולא הוכרז כפסול דין.
  • רצון חופשי: הצוואה נערכה מרצון חופשי ועצמאי של המצווה ולא מתוך לחץ פיזי או נפשי אשר הופעל עליו. כמו כן, ההנחיות שבצוואה מבוססות על המידע הרפואי שניתן למצווה.
  • צלילות: המצווה צלול בדעתו במועד עריכת הצוואה ומודע להשלכותיה. לעניין זה מומלץ לצרף לצוואה אישור מרופא המעיד על צלילות המצווה באותו מועד. זאת כדי שלא להותיר פתח לטענה עתידית בדבר אי כשירות אשר עלולה להוביל לפסילת הצוואה.
  • שני עדים: תוקפה של צוואה בחיים מותנה בכך כי היא תיחתם בנוכחות שני עדים בגירים אשר אינם קרובי משפחתו של המצווה. זאת על מנת לוודא כי העדים הנם נטולי אינטרסים.
  • חתימת מוסר המידע הרפואי: המצווה מבסס את החלטותיו הרפואיות בצוואה בחיים על פי המידע הרפואי שניתן לו. על כן דורש החוק את  חתימתו של מוסר המידע הרפואי בנספח לצוואה.

 

ייעוץ וייצוג משפטי

צוואה בחיים מאפשרת לנו לקבל מבעוד מועד, בעודנו כשירים וצלולים, החלטות באשר לטיפול הרפואי בנו במקרה של מצב סופני. זוהי הדרך הטובה ביותר עבורנו להבטיח כי אם נגיע למצב זה, הרצון שלנו יקוים במלואו. למסמך זה אפוא חשיבות רבה מאוד ומשום זאת, לא מומלץ לנסח את הצוואה באופן עצמאי, אלא לפנות לעורך דין לענייני צוואות וירושות לשם עריכת הצוואה. ראשית, עורך הדין יברר עם המצווה באופן מלא ומדויק מהו רצונו בכל מצב רפואי וינסח את הצוואה באופן ברור ונהיר. זאת על מנת שלא יוותר פתח למחלוקות פרשניות בעתיד בקרב הצוות הרפואי ו/או קרובי המשפחה. עורך הדין יסביר למצווה את ההשלכות והמשמעויות של צוואה זו ויוודא כי הוא חותם עליה מתוך רצון חופשי ועצמאי שלו ועל בסיס המידע הרפואי שניתן לו. עורך הדין ידאג על פי בקשת המצווה להארכת תוקפה של הצוואה בחלוף 5 שנים וכן אם ירצה המצווה לערוך בצוואה שינויים, ידאג עורך הדין לביצוע התיקונים בצוואה כמבוקש.

 

 

 

 

אודות עו"ד אפרת חורי הרוש

שמי אפרת חורי הרוש עורכת דין בתחום דיני המשפחה והירושה. אמא לארבעה ילדים. אני בוגרת תואר ראשון במשפטים (LLB) וכן חברה בלשכת עורכי הדין ותואר ראשון (BA) במנהל עסקים. כמו כן, אני בוגרת קורס אימון במכון ICU. ובוגרת קורס גישור משפחה.