סרבנות גט

אחת התופעות הקשות והמורכבות בהליכי גירושין היא סרבנות גט. זהו מצב שבו הבעל מסרב לתת גט לאישה או לחילופין, האישה מסרבת לקבל את הגט. מהן ההשלכות של סרבנות גט וכיצד ניתן להתמודד עם תופעה זו? כל המידע במאמר שלפניכם.

סרבנות גט – מהי?

נישואין וגירושין בין יהודים הנם על פי הדין הדתי, אשר קובע כי גט חייב להינתן בהסכמת שני בני הזוג. כלומר, אין די בכך כי אחד מן הצדדים מעוניין בפרידה, אלא שני הצדדים חייבים להסכים לה. נהוג לחשוב כי המניע לסרבנות גט הוא רצון כן של הצד הסרבן, לשקם את קשר הנישואין ולהיות עם בן/בת הזוג, אולם בדרך כלל, מדובר בצעד טקטי שמטרתו להחזיק בגט כקלף מיקוח, באמצעותו יוכל בן הזוג לקבל יתרון בהליך הגירושין. מבחינה הלכתית, הבעל הוא זה אשר נותן את הגט והאישה מקבלת אותו. סרבנות גט, מצד מי מבני הזוג, פוגעת בזכות הבסיסית ביותר של כל אדם, לבחור עם מי הוא מעוניין לחיות ומדובר בפגיעה בחירותו ובכבודו של מסורב/ת הגט.

מהן ההשלכות של סרבנות גט?

מרבית סרבני הגט הם גברים ולמרבה הצער, ההשלכות של סרבנות גט על האישה חריפות יותר מזה שעל הבעל. ראשית, שני בני הזוג מנועים מלהינשא לבני זוג אחרים, אולם הבעל יכול לקבל היתר מיוחד להינשא אם יחפץ בכך (היתר זה נקרא היתר 100 רבנים) בעוד שלאישה אין אפשרות כזו. שנית, על אישה נשואה חל איסור לקיים יחסי מין עם גבר אחר ואם תעשה כן, מסתכנת היא באיבוד מזונותיה וכתובתה. כמו כן, אישה מסורבת גט לא רשאית על פי כללי ההלכה, להביא ילד לעולם מגבר אחר, משום שהוא עלול להיות מוכרז כממזר ולא יוכל אפוא להינשא כדת משה וישראל. לעומת זאת, אם גבר מסורב גט מביא ילד לעולם מאישה שאינה רעייתו, הסנקציה ההלכתית הזו לא תחול.

הטלת סנקציות על סרבן הגט

הכלי המרכזי שיש בידי מסורבי גט הוא פנייה אל בית הדין הרבני, בבקשה שיפעיל את סמכותו להטלת סנקציות על בן הזוג הסרבן. בית הדין הרבני רשאי בין היתר להטיל את הסנקציות הבאות: להורות על מתן צו איסור יציאה מן הארץ, שלילת רישיון נהיגה, עיקולים ואף מאסר במקרים קיצוניים. מטבע הדברים, הסנקציות הללו משבשות את היכולת של בן הזוג הסרבן, לנהל אורח חיים תקין ומשכך, יכולות לשמש הן כתמריץ משמעותי עבורו לשנות את דעתו. חשוב מאוד כי הפנייה אל בית הדין הרבני תיעשה באמצעות עורך דין לענייני משפחה, אשר יכין בקשה מנומקת לבית הדין וכמובן ייצג את מסורב הגט בדיון בפני בית הדין.

הגשת תביעת פיצויים

כלי נוסף העומד לרשותם של מסורבי גט הוא הגשת תביעה נזיקית לפיצויים. לאור הנזק הנפשי ולעיתים אף הכלכלי שגורמת תופעת סרבנות הגט, הוכרה זו כעילה נזיקית ברת פיצוי. המשמעות היא כי מסורבי גט רשאים להגיש תביעה כנגד בן/ת הזוג ולדרוש פיצוי כספי בגין כלל הנזקים שנגרמו להם עקב סרבנות הגט: פגיעה באוטונומיה, בזכות לחירות ובזכות לכבוד, פגיעה באפשרות לקיים זוגיות חדשה, עוגמת נפש וכיו"ב. תביעה זו מוגשת אל בית המשפט לענייני משפחה הפוסק את סכום הפיצוי בהתאם לנסיבות המקרה: משכה של סרבנות הגט, המניעים לה, התנהלותם של הצדדים בתקופה זו, עד כמה מנעה סרבנות הגט מן התובע/ת להמשיך בחייהם וכדומה.

הגשת תביעה למזונות אישה

שני הכלים שתוארו לעיל, פנייה אל בית הדין הרבני להטלת סנקציות והגשת תביעה לפיצויים,  הנם רלוונטיים בכל מקרה של סרבנות גט, בין אם הצד הסרבן הוא הבעל או האישה. אולם, ישנו כלי נוסף להתמודד עם תופעה זו אשר הנו רלוונטי אך ורק לאישה מסורבת גט. מדובר בהגשת תביעה לתשלום מזונות אישה. על פי דין תורה, חייב הבעל לזון את אשתו בכל תקופת הנישואין ועל כן, רשאית היא לפנות אל בית המשפט לענייני משפחה או אל בית הדין הרבני בבקשה כי ייפסקו לה דמי מזונות, אותם יידרש הבעל לשלם לה בכל חודש, עד למתן גט. צעד זה מהווה במקרים רבים תמריץ כלכלי לבעלים סרבני גט, לשנות את דעתם ולהסכים לגירושין ובוא בעת, דואגת האישה לכלכלתה בתקופה זו, עד לחלוקת הרכוש בין בני הזוג.

אודות עו"ד אפרת חורי הרוש

שמי אפרת חורי הרוש עורכת דין בתחום דיני המשפחה והירושה. אמא לארבעה ילדים. אני בוגרת תואר ראשון במשפטים (LLB) וכן חברה בלשכת עורכי הדין ותואר ראשון (BA) במנהל עסקים. כמו כן, אני בוגרת קורס אימון במכון ICU. ובוגרת קורס גישור משפחה.