השפעה בלתי הוגנת בצוואה

השפעה בלתי הוגנת היא אחת מן העילות המוכרות והשכיחות ביותר להתנגדות לצוואה. במסגרתה, פונה אדם לבית המשפט לענייני משפחה ומבקש לפסול את הצוואה. הנימוק: המנוח לא ערך את צוואתו מרצונו החופשי, אלא בשל התלות העמוקה ששררה בינו לבין היורש, עד כדי שנשלל ממנו חופש הבחירה. במאמר זה נסביר מהי התנגדות לצוואה ומתי יש להגיש אותה, נפרט מהי השפעה בלתי הוגנת ומתי היא תוביל לפסילתה של הצוואה ולבסוף, נבין מהי המשמעות של בטלות צוואה, כלומר, כיצד יחולק רכושו של אדם שנפטר וצוואתו נפסלה.

מהי התנגדות לצוואה

כאמור מעלה, השפעה בלתי הוגנת היא עילה המשמשת אדם המבקש להתנגד לצוואה. מהי למעשה התנגדות לצוואה? זהו הליך משפטי שכל אדם זכאי לפתוח בו ובמסגרתו, הוא מתנגד לתוקפה של צוואה ומבקש לפסול אותה על בסיס עילה המצדיקה זאת. חוק הירושה, התשכ"ה – 1965, כולל מספר עילות בגינן ניתן לפסול צוואה ביניהן: אי כשרות לצוות, צוואה לטובת עדים וכן השפעה בלתי הוגנת, המהווה אחת מהעילות השכיחות ביותר. התנגדות לצוואה חייבת להיות מוגשת במסגרת זמן מסוים אשר נקבע בהודעה בעיתון ונסביר. כאשר המוריש נפטר, היורשים מגישים בקשה לצו קיום צוואה, על מנת לחלק ביניהם את העזבון. הבקשה מוגשת אל הרשם לענייני ירושה, המחויב לפרסם הודעה בעיתון יומי על קיומה של הבקשה. בה הוא יציין מהו המועד האחרון להגשת התנגדויות. בפועל, ניתן להגיש התנגדות לצוואה גם לאחר מועד זה, אך כל עוד לא נתן הרשם צו קיום צוואה.

מיהו הגורם המחליט האם ישנה הצדקה לפסילת הצוואה? צו קיום צוואה ניתן כאמור על ידי הרשם לענייני ירושה, אולם אם הוגשה התנגדות, יעבירה אל בית המשפט לענייני משפחה אשר רק הוא מוסמך לדון בה. לאחר ששמע את טענות הצדדים, המתנגד מחד והיורשים מאידך, יכריע בית המשפט האם הצוואה תקפה או שמא הנה פסולה ועל כן היא תוכרז כבטלה. ראוי לציין כי לעיתים, בית המשפט מקבל את ההתנגדות באופן חלקי, כך שהוא מורה על פסילתה של חלק מן הצוואה ועל קיומה של חלקה האחר. מהי משמעות הדבר מבחינת חלוקת העזבון, נסביר בהמשך.

השפעה בלתי הוגנת

סעיף 30 א' לחוק הירושה קובע כדלקמן: "הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה". הפסיקה פירשה השפעה בלתי הוגנת כתלות עמוקה בין המוריש לבין היורש, אשר הייתה כה מהותית עד שסביר כי שללה את רצונו החופשי של המוריש.

כלומר, אין המדובר בקרבה טובה וחיובית, אלא ביחסי תלות אשר בודדו את המצווה ונטלו ממנו את שיקול הדעת החופשי. משכך, בבואו להחליט האם מדובר במקרה של השפעה בלתי הוגנת, בית המשפט בוחן ראשית כל, את אופייה של מערכת היחסים בין המוריש ליורש: האם היה המצווה תלוי ביורש מבחינה פיזית, או שהרגיש טוב והתנהל בעצמאות, האם היה הוא מבודד מבחינה חברתית, או שניהל קשר קרוב ורציף עם בני משפחה או חברים.

ככל שהמנוח היה תלוי יותר ביורש מבחינה רגשית, פיזית וכלכלית וככל שהיה מנותק ומבודד מאחרים ללא קשרים משמעותיים נוספים מלבד היורש, סביר להניח כי בית המשפט יראה ביחסים הללו כתלות עמוקה. לאחר שהתרשם כי אכן התקיימה תלות מהותית בין הצדדים, יפנה בית המשפט לבחון מהי הסבירות שאותה תלות היא זו שהובילה את המנוח להחלטה להעביר את רכושו ליורש. כלומר, אין די בעצם קיומה של התלות, אלא כדי לבטל את הצוואה, על בית המשפט להשתכנע כי זו שללה את רצונו החופשי של המנוח. יש לנסות להתחקות אפוא אחר הלך רוחו של המצווה במועד עריכת הצוואה ובתקופה הסמוכה. כן, לעניין זה בוחנים גם את נסיבות עריכת הצוואה ומידת המעורבות של היורש בה.

הצוואה נפסלה – כיצד יחולק העזבון?

מטרתה של התנגדות לצוואה היא להביא לפסילת הצוואה. אם ההתנגדות נדחתה על ידי בית המשפט, הרי שהצוואה תקפה והעזבון יחולק על פי הקבוע בה. אולם, מה יעלה בגורל העזבון כאשר בית המשפט קיבל את ההתנגדות ופסל את הצוואה? אז ישנן שתי אפשרויות. אם המתנגד הציג צוואה אחרת של המנוח אשר הנה תקפה משפטית והוכח כי היא אותנטית, יחולקו הנכסים בהתאם לקבוע בה.

האפשרות השנייה והיא השכיחה יותר מבין השתיים היא כי תחול על העזבון ירושה על פי דין. זהו הסדר ירושה המופיע בחוק אשר נועד לתת פתרון למקרים בהם אדם נפטר מבלי שערך צוואה וכן כאשר הייתה צוואה אך היא נפסלה על ידי בית המשפט, בשל אחת מן העילות השונות כגון השפעה בלתי הוגנת ואין צוואה חלופית. על פי החוק, הראשונים לרשת הם בן או בת הזוג וכן הילדים של המוריש. חלוקת העזבון ביניהם תיעשה באופן הבא: כל המטלטלין שהיה בבעלות המוריש עובר לבן או בת הזוג למשל מוצרי חשמל, ריהוט וכן מכוניתו של המצווה. כמו כן, על פי החוק בני הזוג זכאים למחצית מכל יתר הרכוש. המחצית השנייה עוברת לילדים בחלוקה שווה.

עורך דין צוואה
עורך דין צוואה

אודות עו"ד אפרת חורי הרוש

שמי אפרת חורי הרוש עורכת דין בתחום דיני המשפחה והירושה. אמא לארבעה ילדים. אני בוגרת תואר ראשון במשפטים (LLB) וכן חברה בלשכת עורכי הדין ותואר ראשון (BA) במנהל עסקים. כמו כן, אני בוגרת קורס אימון במכון ICU. ובוגרת קורס גישור משפחה.