בתי דין

 

בתחום דיני המשפחה פועלות שתי ערכאות משפטיות: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. בכל הנוגע להליך הגירושין, למעט נישואין וגירושין, לשתי הערכאות הללו ישנה סמכות מקבילה ומצב זה יוצר מרוץ סמכויות. במאמר זה נסביר אודות כל אחת מן הערכאות הללו, השונות מאוד בגישתן, ונרחיב אודות סוגיות שונות בתחום, לרבות סרבנות גט, גירושים אזרחיים ומרוץ הסמכויות.

 

אודות בית הדין הרבני

בשונה מיתר הערכאות המשפטיות בישראל, הפוסקות על פי הדין האזרחי, בתי הדין הרבניים פוסקים על פי המשפט העברי, קרי על פי חוקי ההלכה היהודית. לערכאה זו ניתנה סמכות ייחודית אחת בהליך הגירושין והיא סידור הגט. ביתר הסוגיות, חולק בית הדין הרבני את סמכותו עם בית המשפט לענייני משפחה. בשל העובדה כי בתי הדין הרבניים אינם מתבססים על החקיקה האזרחית, פסיקותיהם מאופיינות בשמרנות רבה והן ממעטות להשתנות עם חלוף הזמן. זאת להבדיל מבתי המשפט לענייני משפחה, אשר ניתן לראות כי פסקי הדין שניתנים על ידם מתפתחים עם השינויים המתרחשים בחברה הישראלית.

 

סידור הגט – סמכות ייחודית

החוק בישראל נתן בידיו של בית הדין הרבני, סמכות ייחודית בעניין סידור הגט. פירוש הדבר הוא

כי בניגוד ליתר ענייני הגירושין כגון משמורת ילדים וחלוקת רכוש, תביעת הגט תוגש תמיד לבית הדין הרבני ולא ניתן לפנות בעניין זה אל בית המשפט לענייני משפחה. מהו סידור הגט? בני זוג יהודים אשר נישאו ומבקשים עתה להיפרד, נדרשים להגיש תביעה לגט, במסגרתה יש להוכיח את קיומה של עילת גירושין. כך למשל, אי קיום יחסי אישיות או עקרות, מהוות עילה לגט הן עבור האישה והן עבור הבעל. האם די בהצגת עילה לגירושין על מנת לקבל גט? התשובה היא בשלילה, היות שעל פי כללי ההלכה, גט חייב להינתן בהסכמת שני בני הזוג ועל כן אם צד אחד מבקש להתגרש והשני אינו מעוניין בכך, הדרך לקבלת הגט עלולה להיות ארוכה. אמנם, בית הדין הרבני רשאי לנקוט בסנקציות כנגד סרבני גט, אך הוא אינו ממהר לעשות שימוש בסמכות זו, מחשש של פגיעה באלמנט ההסכמה, אשר מבטל למעשה את חוקיות הגט.

 

סרבנות גט

כאמור, על פי דין תורה, גט חייב להינתן בהסכמת שני הצדדים ומשכך, כאשר אחד מבני הזוג מסרב למתן גט, הוא כובל את הצד השני בקשר הנישואין בניגוד לרצונו. סרבנות גט היא תופעה נפוצה בישראל. מצב זה יוצר בעייתיות רבה משום שלסרבנות גט יש השלכות חמורות יותר עבור האישה מאשר עבור הגבר. אישה מסורבת גט, מנועה מלהינשא בשנית ולהביא ילד לעולם מגבר שאינו בעלה. אם תעשה כן, היא עלולה לאבד את זכותה למזונות ואת כתובתה (משום שהיא מוגדרת כנואפת) והיא לוקחת סיכון כי הילד יוכרז כממזר, על כל המשמעויות שבכך.

 

 

לבית הדין הרבני ניתנו כלים להתמודד עם סרבני גט והוא רשאי להטיל עליהם מגבלות שונות כגון מניעת החזקת רישיון נהיגה, עיקול משכורת, עיכוב יציאה מן הארץ ואף מאסר. עם זאת, בתי הדין הרבניים אינם ששים להשתמש בסמכות שניתנה להם, פן הסכמתו של הבעל לגט לא תהיה כנה, דבר הפוגם על פי כללי ההלכה בחוקיות הגט. עם זאת, לאישה קיימת אפשרות נוספת להתמודד עם סרבנות הבעל למתן גט. באפשרותה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולהגיש תביעה לפיצויים. על כך נעמוד מיד.

 

בית המשפט לענייני משפחה

לצדו של בית הדין הרבני, ניצב בית המשפט לענייני משפחה, אשר שונה מאוד באופיו. זאת בין היתר משום שהחלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה, מתבססות על הדין האזרחי וניתן לראות התפתחויות ומגמות חדשות בפסיקותיו, בהתאם לשינויים במבנה המשפחה בישראל. זאת להבדיל מבית הדין הרבני אשר פוסק על פי דין תורה ולפיכך, החלטותיו אינן לוקחות בחשבון במרבית המקרים את השינויים שהתרחשו בחברה בחלוף השנים. לבית המשפט לענייני משפחה  סמכות מקבילה לבית הדין הרבני, לדון בכל ענייני הגירושין, למעט סידור הגט כאמור. בכל הנוגע לסרבנות גט, בית המשפט לענייני משפחה רשאי לדון בתביעות פיצויים המוגשות נגד סרבני גט.

 

זהו כלי משפטי חדש יחסית, אשר נועד לסייע למסורבות גט ומסורבי גט, להרתיע את הצד השני מהמשך סירובו וזאת על ידי מתן תמריץ כלכלי להסכים למתן גט. סרבנות גט, בוודאי כאשר היא ננקטת מצד הבעל, גורמת לנזקים רבים ובראשם, העדר היכולת לקיים קשר זוגיות חדש ולהקים משפחה חדשה. על כן, ניתנה האפשרות להגשת תביעה כספית נגד בן הזוג הסרבן במסגרתה תובעת האישה פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה עקב סרבנות בן הזוג למתן גט. חשוב לציין כי גם גברים רשאים להגיש תביעה זו.

 

גירושים אזרחיים

חלק לא מבוטל מן הזוגות בישראל אינם פונים לרבנות כדי למסד את הקשר ביניהם, אלא נישאים בחתונה אזרחית. עבור חלקם, מדובר בבחירה אישית, אך עבור זוגות אחרים, הדבר נעשה בשל מניעה הלכתית להינשא כדת משה וישראל. מה קורה בעת גירושין של הזוגות הללו? האם עליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה היות שמדובר בנישואים אזרחיים? ובכן, לא, בני הזוג יפנו אל בית הדין הרבני, למרות כי אין המדובר בנישואים דתיים. זאת משום שלבית הדין הרבני כאמור ניתנה סמכות ייחודית לעניין סידור הגט. משכך, היה ובני הזוג מעוניינים לשמור להם את הזכות להינשא בעתיד בנישואים ברבנות, הם מחויבים להתגרש בבית דין רבני. אולם, היות שהדין הדתי אינו מכיר בנישואים אלו, זוגות אלו מוגדרים כספק נשואים ומשכך, הליך קבלת הגט הוא קצר ופשוט יותר מאשר זוגות אשר נישאו בנישואים דתיים.

 

מרוץ הסמכויות

בפתח הדברים הזכרנו כי לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה, סמכות מקבילה בענייני נישואין וגירושין. משמעות הדבר היא כי מתקיים מרוץ סמכויות בין שתי הערכאות הללו, במסגרתו הראשון מי מבין בני הזוג אשר מגיש את התביעה לערכאה מסוימת, רכש לה בזאת את הזכות לדון באותו העניין. האם יש חשיבות לשאלה איזו ערכאה תדון בענייני הגירושין? בהחלט!

בין שתי הערכאות ישנם הבדלים מהותיים, שהרי האחת פוסקת על פי דין תורה והשנייה על פי החוק האזרחי. במצב דברים זה, ניתן לקבל תוצאה משפטית שונה בכל עניין הנדון אצל מי מהערכאות ולכן ישנה משמעות רבה לשאלה איזו ערכאה תקבל את הסמכות לדון בענייני הגירושין. אם כן, איזו ערכאה עדיפה? בקרב הגברים נהוגה המחשבה כי בית הדין הרבני היא הערכאה העדיפה ואילו בית המשפט לענייני משפחה היא הערכאה הטובה יותר עבור האישה. כלל זה הוא נכון בבסיסו, בין היתר משום שחוקי ההלכה יוצרים במקרים רבים אי שוויון בין הגבר לאישה ומשום שבית המשפט לענייני משפחה פוסק על פי הדין האזרחי ומאופיין בפסיקות שוויוניות יותר. יחד עם זאת, לכל כלל יש יוצא מן הכלל ויש לבחון כל מקרה באופן ספציפי על פי נסיבותיו. בהחלט ייתכנו מצבים אשר בהם בסוגיות מסוימות דווקא ההפך יהיה הנכון ועורך הדין המייצג את האישה יפנה בעניין מסוים לבית הדין הרבני ואילו עורך הדין המייצג את הבעל יפעל לכך כי אותו עניין יידון דווקא בבית המשפט לענייני משפחה.

 

חשיבותו של הייעוץ המשפטי

מן האמור לעיל ניתן ללמוד על מורכבותו הרבה של הליך הגירושין, אשר באה לידי ביטוי בין היתר בשל מרוץ הסמכויות בין שתי הערכאות השונות כל כך: בית הדין הרבני מחד ובית המשפט לענייני משפחה מאידך. מצב דברים זה מצביע על החשיבות הרבה בקבלת ייעוץ משפטי בהליך הגירושין, במסגרתו יבחן עורך הדין את נסיבות המקרה לעומקן ויפנה לערכאה המתאימה ביותר בכל סוגיה העומדת על הפרק, במטרה לקבל את התוצאה המשפטית המיטבית. לעניין קבלת ייעוץ וייצוג משפטי, חשוב מאוד לפנות למשרד עורכי דין המתעסק בדיני משפחה אשר עוסק בייצוג בהליכי גירושין באופן שוטף. מדוע? משום שבהליך משפטי מורכב כהליך הגירושין, נדרשת מומחיות משפטית ספציפית בתחום וניסיון מקצועי עשיר לשם ניהול מוצלח ויעיל של הליך הגירושין על כל היבטיו.