זכויות הפנסיה שלנו נועדו לספק לנו בעתיד אמצעי מחיה ועל כן יש להן חשיבות רבה מאוד. במסגרת הליך הגירושין, נכללות זכויות אלו בתוך חלוקת הרכוש. פירוש הדבר הוא כי ככלל, כל אחד מבני הזוג יהיה זכאי למחצית משווי זכויות הפנסיה של השני. זאת למעט מצב שבו חלוקה שוויונית תיצור פער כלכלי לא סביר בין הצדדים. לחילופין, כאשר בני הזוג ערכו הסכם ממון המתייחס לחלוקת זכויות הפנסיה וקובע חלוקה אחרת, השונה מזו הקבועה בחוק

הקדמה

עם החלטתם של בני זוג להתגרש, יש לחלק את הנכסים המשותפים ביניהם. אלו הם כל הנכסים אשר נצברו בתקופת הנישואין. זוגות רבים העומדים בפני גירושין, מופתעים לגלות כי חלוקת הרכוש כוללת לא רק נכסים סטנדרטיים כדוגמת דירת המגורים, הכספים שנצברו שבחשבון העו”ש ונכסי מטלטלין, אלא גם סוגים אחרים של נכסים כגון: מוניטין, נכסי קריירה וכן זכויות סוציאליות, בכללן גם זכויות הפנסיה של בני הזוג. נדגיש כי החלוקה מתייחסת לזכויות הפנסיה שנצברו לאחר הנישואין בלבד ולא אלו שנצברו טרם נישאו בני הזוג.

לאופן חלוקת הרכוש בין בני הזוג, יש השפעה עצומה על עתידם הכלכלי לאחר הפרידה. משכך, לא אחת מתפתחות מחלוקות בין הצדדים בסוגיה זו, משכל צד מבקש להבטיח את זכויותיו שלו. הדברים נכונים שבעתיים עת שמדובר על זכויות הפנסיה של בני הזוג וזאת משני טעמים. ראשית, לאור זאת כי מדובר בכספים המיועדים למחייתו של כל אחד מבני הזוג בגיל פרישה. שנית, משום שמועד מימוש הזכויות טרם הגיע בזמן הגירושין ולכן חלוקת הכספים מורכבת יותר ויוצרת פתח גדול יותר למחלוקת בין הצדדים.

חלוקת פנסיה בגירושין

הכלל המנחה הוא כי זכויות הפנסיה נכללות באיזון המשאבים בין בני הזוג, בדיוק כמו כל נכס אחר אשר נצבר לאורך שנות הנישואין. פירוש הדבר הוא, כי כל אחד מן הצדדים יהיה זכאי למחצית מזכויות הפנסיה של האחר. כאמור בפתח הדברים, לכלל זה יש שני חריגים. החריג הראשון הנו מצב שבו חלוקה שוויונית תיצור פער כלכלי קיצוני בין הצדדים. אז רשאי בית המשפט לסטות מן הכלל ולקבוע חלוקה אחרת של זכויות הפנסיה. זאת משום שהסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק נועד ליצור איזון כלכלי בין בני הזוג. משכך, כאשר חלוקת נכס מסוים באופן שוויוני תוביל לתוצאה ההפוכה ותיצור דווקא אי שיווין מובהק, יוכל בית המשפט להורות על חלוקה שונה והוגנת יותר. החריג השני הנו במצב שבו נחתם בין הצדדים הסכם ממון. על הסכם זה יכולים בני הזוג לחתום בכל שלב של הקשר, לפני או אחרי הנישואין. כאשר במסגרתו התייחסו בני הזוג לסוגיית הפנסיה וקבעו בהסכמה אופן חלוקה אחר של הזכויות הללו, מזה הקבוע בחוק, אז, האמור בהסכם גובר. כלומר, זכויות הפנסיה יחולקו על פי הקבוע בהסכם. עריכת הסכם ממון, נזכיר, מסדירה מבעוד מועד את חלוקת הנכסים בין בני הזוג במקרה של גירושין. על כן, בכוחה למנוע את היווצרותו של סכסוך כלכלי בכלל ובעניין זכויות הפנסיה בפרט, המתגלע לא פעם עם משבר הנישואין וההחלטה להיפרד.

כיצד תבוצע החלוקה בפועל?

חלוקת הרכוש בגירושין יכולה להיות הליך מורכב, בפרט אם בין בני הזוג ישנן אי הסכמות מהותיות. אולם בכל הנוגע לנכסים רגילים, לא קיים קושי מהותי בהערכת שווים ובחלוקתם בין הצדדים. עם זאת, חלוקת זכויות הפנסיה היא עניין מורכב יותר ובשל חשיבותו עבור בני הזוג, יש קושי גדול יותר להגיע לפשרה ולעמק השווה במקרה של מחלוקת. הבעייתיות בסוגיה זו נעוצה בכך כי כספי הפנסיה מיועדים לגיל הפרישה ומטבע הדברים, במרבית מקרי הגירושין, מועד מימושן של זכויות הפנסיה טרם הגיע. שהרי רוב הזוגות נפרדים שנים רבות לפני שיוצאים הם לגמלאות. על כן, על מנת לחלק את הזכויות בפועל, נדרשים חישובים מורכבים שיאפשרו חלוקה הוגנת המתחשבת בכל הפרמטרים הרלוונטיים של חלוקת כספים שמועד מימושם הוא עתידי.

בעבר, זוגות גרושים אשר טרם הגיעו לגיל פרישה, לא יכלו לבצע ניתוק כלכלי מלא זה מזו. זאת משום שניתן היה לחלק את כספי הפנסיה רק במועד מימושם ולא בעת הגירושין. כיום, החוק השתנה ומאפשר את חלוקת זכויות הפנסיה בגירושין, יחד עם יתר הנכסים המשותפים של בני הזוג. על מנת לבצע את חלוקת הזכויות הלכה למעשה, יש צורך בחוות דעת מומחה של אקטואר, אשר יבצע את החישובים המתאימים ויקבע את שיעור החלוקה בין הצדדים. לעניין זה חשוב לציין, כי חברות הביטוח אינן מוסמכות לחלק את זכויות הפנסיה בין בני זוג ללא שבידן פסק דין מתאים הקובע את שיעור החלוקה.