מזונות ילדים

במידה ואתם מחפשים מידע על ההלכה החדשה של בית המשפט העליון תוכלו למצוא אותה כאן ” משמורת משותפת הלכה חדשה ”

מזונות ילדים הוא תשלום אשר נועד לדאוג לרווחת הילדים ולספק את צרכיהם.  סוגיה זו עולה בדרך כלל במסגרת הליך גירושין, עת ההורים נפרדים ויש לקבוע את גובה דמי המזונות אשר ישלם האב לאם. במאמר זה נסביר על מי חלה החובה לתשלום המזונות, מהם הפרמטרים על פיהם נקבע גובה המזונות וסוגיות נוספות חשובות בתחום זה.

מזונות ילדים – מי חב בהם?

החבות בגין מזונות ילדים מקורה בדין האישי ועל פיו, האב הוא זה שנושא בחובה זו. תשלום המזונות חל מרגע היוולדו של הילד ועד להגיעו לגיל 21 או למועד סיום השירות הצבאי. לעניין תשלום המזונות, מבחינים בין מזונות הכרחיים, אשר נועדו לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר של הילדים, כגון מדור, ביגוד וצרכי חינוך ורפואה, לבין מזונות מדין צדקה, כגון חופשות, דמי כיס וחוגים, המוגדרים ככלל, כצרכים שהנם מותרות ואינם הכרחיים לקיום. בהתאם לכך, החובה לספק את המזונות ההכרחיים היא אבסולוטית ולא ניתן לוותר עליה, בעוד שפסיקת מזונות מדין צדקה, תיעשה ביחס לרמת הכנסתו של האב.

כאן עולה השאלה מה בדבר חבות האם לדאוג למזונות הילדים. ובכן, על פי החוק היבש, משמלאו לילד 6 שנים יישא האב לבדו במזונות ההכרחיים, בעוד שבכל הנוגע לתשלום בגין מזונות מדין צדקה, האב והאם נושאים בו יחד. אולם, הלכה למעשה, החלוקה הזו אינה באה לידי ביטוי בפסיקת מזונות והתשלום כולו מוטל על האב. מצב דברים זה הוא אשר הוביל בין היתר להצעת החוק שיזמה שרת המשפטים איילת שקד: הצעת חוק לשוויון בנטל מזונות הילדים, על פיה, ההורים יישאו בחובת תשלום מזונות הילדים, בהתאם לרמת הכנסותיהם וחובה זו לא תוטל עוד באופן בלעדי על האב. אולם, נכון להיום מדובר בהצעת חוק בלבד אשר לא קודמה והמצב המשפטי הנהוג עודנו קיים.

כיצד נקבע סכום המזונות?

היה וקיימת הסכמה בין ההורים באשר לגובה דמי מזונות הילדים זו תעוגן במסגרת הסכם מזונות או הסכם גירושין כולל, אשר יוגש לאישורה של הערכאה המשפטית ויקבל תוקף של פסק דין. אולם, בחלק ניכר מן המקרים, ישנה מחלוקת בין בני הזוג באשר לסכום המזונות הראוי ומשהם אינם מצליחים לגבש הסכמה, העניין מגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני אשר מכריעים בסוגיה עבור בני הזוג. בבואו של בית המשפט לקבוע את גובה מזונות הילדים, עומדים בפניו שלושה שיקולים מרכזיים:

טיבם והיקפם של צרכי הילדים: מטרתם של דמי המזונות היא לספק את צרכיהם של הילדים ולכן זהו הפרמטר המרכזי אליו מתייחס בית המשפט בתביעת מזונות ילדים. לעניין זה תיעשה הבחנה כאמור בין מזונות הכרחיים, אשר החבות בגינם היא אבסולוטית, לבין מזונות מדין צדקה, אשר החיוב בהם הוא תלוי יכולת כלכלית של האב.
מצבו הכלכלי של האב: מדד זה נקבע לא רק על פי רמת הכנסתו בפועל של האב, אלא גם על פי כושר ההשתכרות שלו. על כן, אם סבר בית המשפט כי ישנו פער ניכר בין השניים, הרי שיכול הוא לקבוע דמי מזונות גבוהים יותר, מתוך הנחה כי באפשרותו של האב לעבוד במשרה מכניסה יותר. למותר לציין, כי אם לאב הכנסות נוספות שאינן מעבודה, למשל הכנסה בשל השכרת נכס נדל”ן, אלו יילקחו בחשבון בקביעת מצבו הכלכלי לצורך קביעת סכום המזונות.

הסדר המשמורת: הפרמטר השלישי לעניין קביעת גובה מזונות הילדים הוא הסדר המשמורת. כפי שמיד נראה, במשמורת משותפת, נוהגים בתי המשפט  להפחית את סכום המזונות המוטל על האב, בשיעור של כ 25 עד 50 אחוז, זאת בהתאם לנסיבות המקרה ובין היתר, לרמת הכנסתה של האם.
הפחתת דמי המזונות במשמורת משותפת

חלק נכבד מן הזוגות המתגרשים כיום, בוחרים בהסדר של משמורת משותפת על פני משמורת מלאה. מהו ההבדל בין השניים? משמורת מלאה משמעה כי הורה אחד מתמנה למשמורן (לרוב מדובר באם) ולהורה השני (לרוב זהו האב) נקבעים זמני שהות, אלו הם מועדים קבועים בהם נפגש האב עם הילדים. לעומת זאת, משמורת משותפת משמעה כי ההורים חולקים את החזקה על הילדים והם שוהים מחצית מן הזמן אצל האב ומחצית מן הזמן אצל האם. להסדר המשמורת יש השפעה רבה על גובה מזונות הילדים, משנהוג להפחית את סכום המזונות במשמורת משותפת בכ25 עד 50 אחוז מן הסכום אשר היה נקבע לו  היה מדובר במשמורת מלאה.

הפחתה זו של גובה מזונות הילדים, היא יציר פסיקה והיא נולדה מתוך התובנה כי במשמורת משותפת, שוהים הילדים חצי מהזמן אצל האב, אז נושא הוא באופן ישיר בעלויותיהם. על כן, אם לא יופחת סכום המזונות ייצא כי האב יחויב בכפל תשלום. מכאן, נקבע כי יש להפחית את דמי המזונות במקרה של משמורת משותפת. לעניין זה חשוב להבהיר כי הפחתת דמי המזונות איננה אוטומטית ובית המשפט בוחן כל מקרה לגופו על פי נסיבות העניין: רמת הכנסתה של האם, היקף הצרכים של הילדים, יוקר המחייה באזור המגורים וכיו”ב. כך יוצא כי לעיתים, בית המשפט יאשר הפחתה נמוכה מן האחוזים המצוינים מעלה, או לא בכלל. לחילופין, ישנם מצבים בהם תבוטל לחלוטין חובת האב במזונות, על כך מיד.

משמורת משותפת ללא מזונות

במספר פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות, קבע בית המשפט לענייני משפחה, כי עת שהאב והאם מרוויחים שכר זהה או דומה והילדים נמצאים במשמורת משותפת, יבוטל חיוב מזונות הילדים. במצב דברים זה, כל אחד מן ההורים מספק את צרכי הילדים כאשר הם בחזקתו ואין צורך  בהעברת תשלום של הורה משמורן אחד לאחר. במקרה שבו עולה הוצאה יוצאת דופן כגון טיפולים רפואיים או צרכי חינוך נוספים, הוצאה זו תתחלק בין ההורים שווה בשווה. לעניין זה יצוין כי אין המדובר בהלכה משפטית מחייבת, אולם ככל שמתקיים מצב זה של משמורת משותפת עם הכנסה דומה של ההורים, ישנו מקום לטעון לביטול חובת המזונות המוטלת על האב.

הגדלה או הפחתה של מזונות ילדים

פסק דין של מזונות לעולם איננו סופי וכאשר חל שינוי מהותי בנסיבות, רשאי כל אחד מן הצדדים, לפנות לערכאה שבה נקבעו המזונות ולבקש בחינה מחודשת של גובה המזונות. כך למשל, אם פוטר האב מעבודתו או העסק שבבעלותו נקלע לקשיים, יוכל הוא לבקש את הפחתת דמי המזונות ולו לתקופה מסוימת, עד שמצבו הכלכלי ישתפר. דוגמא נוספת היא מצב של אובדן כושר עבודה, בעקבות מחלה או תאונה, גם אז תקום לאב הצדקה להפחתת סכום המזונות. בהתאמה, היה וישנה עלייה משמעותית ביכולת הכלכלית של האב, תוכל האם לפנות ולבקש את הגדלת דמי מזונות הילדים שנפסקו בעבר.

חשוב לציין כי בשני המקרים, על הצד המבקש להוכיח היטב את טענותיו בערכאה המשפטית שהרי מדובר בשינוי של פסק דין בעניין אשר התקיים בו דיון מעמיק. עקרון סופיות הדיון דורש כי רק כאשר חל שינוי מהותי ביותר בנסיבות וניתן להוכיח אותו באמצעות ראיות מתאימות, יש מקום לשינוי פסק הדין. כלומר, אב המבקש את הפחתת דמי המזונות נדרש להוכיח כי השינוי בנסיבות אכן גרם לירידה ניכרת ביכולתו הכלכלית, המצדיקה את הפחתת דמי המזונות שנקבעו, שהרי אם בבעלותו של האב נכסים נזילים אחרים, לא יוכל לטעון כי מצבו הכלכלי הורע וסביר להניח כי בקשתו להפחתת המזונות תידחה. ומה באשר לאם המבקשת את הגדלת סכום מזונות הילדים? אם הבקשה הוגשה בשל עלייה ביכולת הכלכלית של האב, יש לפרט מהם צרכי הילדים שלא נלקחו בחשבון בעבר בשל היכולת הכלכלית של האב ועתה באפשרותו לספק אותם.

נישואים מחדש- עילה לשינוי המזונות?

לעיתים קרובות, נישא האב מחדש לאחר הגירושין ומקים משפחה חדשה. האם יש בנסיבות האלו כדי להביא להפחתה של דמי המזונות? מקובל לחשוב כי שינוי הסטטוס מקים לאב זכות אוטומטית להפחתת המזונות, אולם אין כך הם פני הדברים. על האב יהיה להוכיח כי הכנסתו הפנויה פחתה באופן משמעותי עקב נישואיו מחדש ולכן יש לשקול את הפחתת סכום מזונות הילדים שנקבע בעבר. כמו כן, בית המשפט צריך להתרשם כי האב ממצה את מלוא כושר ההשתכרות שלו כך שאין אפשרות להגדלת הכנסתו וכי אין ברשותו הכנסות או נכסים נוספים אשר יכולים לסייע בקיום פסק המזונות. כמו כן, חשוב לציין כי כאשר סכום המזונות שנקבע בשעתו הוא על פי רף המינימום, בית המשפט לא ייעתר להפחתת דמי המזונות, אלא בנסיבות חריגות.

גביית תשלום מזונות

סוגיה חשובה בכל הנוגע למזונות ילדים היא גביית המזונות. ישנם מקרים בהם האב אינו ממלא את חובתו לתשלום מזונות הילדים, אז תידרש האם לפנות למוסד לביטוח לאומי, או להוצאה לפועל לשם גביית החוב. בעת פנייה לביטוח הלאומי, הוא זה אשר ישלם לאם את דמי המזונות וינקוט בפעולות גבייה נגד האב, אולם חשוב לדעת כי אם סכום המזונות שנקבע בפסק הדין גבוה מזה הקבוע בתקנות המוסד לביטוח לאומי, האם תקבל את הסכום הנמוך יותר. כמו כן, זכאות האם מלכתחילה לקבלת דמי המזונות מביטוח לאומי, תלויה בפרמטרים שונים כגון רמת הכנסתה.

גביית מזונות הילדים באמצעות ההוצאה לפועל היא לרוב הפתרון היעיל יותר, ראשית בשל כך כי האם תוכל לקבל את מלוא תשלום המזונות, אם פעולות הגבייה יישאו פרי ושנית, האם תוכל לבחור באיזה מסלול לפתוח את תיק המזונות: מסלול רגיל או מסלול ייחודי. במה דברים אמורים? לפני מספר שנים, נוצר מסלול ייחודי לגביית מזונות ילדים, מתוך הבנה כי אי תשלום המזונות מצד האב, מוביל אימהות רבות למשבר כלכלי ויש צורך ליצור כלי יעיל יותר עבורן לקבלת תשלום המזונות. במסגרת המסלול הייחודי, האם מגישה את המסמכים הרלוונטיים להוצאה לפועל ומשנפתח תיק המזונות, מערכת ההוצאה לפועל היא זו  הנוקטת בפעולות הגבייה כנגד הבעל, ללא צורך במעורבותה של האם. לעומת זאת, במסלול הרגיל, האם צריכה לנקוט בהליכים שונים כנגד הבעל, על מנת לגבות את החוב, דבר הגוזל ממנה זמן יקר ויכול לעכב את הליך הגבייה.

 

מזונות ילדים
מזונות ילדים
דילוג לתוכן