בשנים האחרונות חלו לא מעט שינויים דרמטיים בדיני המשפחה. שינויים, אשר נדמה, כי, סופסוף, הם מסייעים לדיני המשפחה להתחיל ולהתקדם אל העידן שלנו, המאה ה-21, תוך שהם מתאימים אותם למציאות, שמזה עשרות שנים, כבר אינה עולה בקנה אחד עם החקיקה הישנה ואינה תואמת לה.
משמורת משותפת – בעבר ובהווה
“משמורת משותפת” הוא המונח ששימש את המשפטנים בעבר במקרים בהם נדרשו להגדיר את הגדרותיהם ההוריות של שני ההורים המתגרשים כשוות, בדומה לאלו שהיו להם באשר היו עדיין נשואים. בבתי המשפט לענייני המשפחה, כיום, המגמה השלטת היא שלא להשתמש במונחים “משמורת” ו”הורה משמורן”, וזאת, לאחר פסק דינו של כב’ השופט שאול שוחט בבית המשפט המחוזי ת”א בעמ”ש 13008-02-21 והתיקונים שהוכנסו בתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) – 2020. בתי הדין הרבניים, מאידך, עדיין עושים בו שימוש, אבל, גם שם, המגמה מתחילה, כנראה, להשתנות בהדרגה, ויתכן שכבר בקרוב נוכל ליהנות מפירותיה.
אז מה, בעצם, הסיפור?
השינוי שהוגדר כמשמעותי ביותר בשנים האחרונות נוגע, הן לשינוי התפישה החברתית והן לשינוי התפישה המשפטית, הנוגעות להגדרותיהם ההוריות של שני הורים המתגרשים. הוועדה המיוחדת (ועדת שניט) הגישה המלצותיה לשר המשפטים דאז, יעקב נאמן, כשהמלצתה העיקרית נסבה מסביב לביטול סע’ חזקת הגיל הרך (אשר עד אז, קבע כי ילד עד לגיל 6 יהיה, אך ורק, במשמורת האם, וזאת, על סמך מגדרה בלבד). נוסף על כך, המליצה הוועדה על ביטולם המוחלט של המונחים “משמורת” ו”חזקה”, בכוונה להכחיד את התחרות והמריבות בין ההורים המתגרשים שמטרתן היא הזכייה בתואר הנכסף – “הורה משמורן”, בעוד שההורה השני, נאלץ להסתפק במקום השני בתחרות ולהיות מוגדר כ”הורה המשני”. אותו קיבעון מחשבתי שליווה את בתי המשפט לענייני משפחה ונוגע להורותן של אימהות כחובה / זכות בלעדית לגידול הילד בגין מגדרן, החל להתפוגג, וכיום, כבר מתחיל להיות ברור לכל (כולל למערכת המשפט), כי לכל אחד משני ההורים חלק חשוב ומשמעותי מאד בהתפתחות הילד, וטובתו של הילד אינה, בהכרח, דורשת את אותה “משמורת משותפת” (המעניקה, באספקטים שונים, לצד אחד, המשמורן, יתרון על פני הצד השני) אלא צריכה להיות מבוססת על הורות שווה / אחריות משותפת.
חשיבותה של ההגדרה ההורית השווה
למעשה, המדובר בהסדר המשפטי שבו שני הורי הילד המתגרשים מוגדרים כבעלי “משקל” הורי שווה, בדיוק כפי שהמצב היה בעודם נשואים. הגדרת ההורים באופן זה נובעת מעצם מעמדם ההורי לילד/ים, וכך בדיוק עליה להישאר, ללא יצירת היררכיה מלאכותית בין שני ההורים עקב פרידתם. כלומר, גם בהמשך הדרך, לאחר הפרידה, שני ההורים ממשיכים להיות שווים במעמדם ההורי. אולם, מעבר לטרמינולוגיה השונה ולהבדלים הסמנטיים שבין המונחים, מסתתרים רבדים עמוקים יותר. למשל, שימוש במונח “הורות שווה” מבהיר להורים, כבר עם הולדת ילד, כי לשניהם חשיבות עבור הילד, שניהם אחראים לו, לשלומו ולבריאותו בעודם מתפקדים כיחידה משפחתית, וכי הם עתידים להישאר “הורים” במלוא מובן המילה ועל כל המשתמע מכך, ולהמשיך לדאוג לילד, גם לאחר גירושין.
חשיבות ההגדרה ההורית השווה מהאספקט החברתי
בנוסף לאחריות השווה של ההורים כלפי הילד, הגדרה הורית שווה מחזקת את הנקודה כי בידי אף אחד משני ההורים אין סמכות שהיא נעלה על סמכותו של ההורה האחר. בכך, בעצם, נחסכת / נמנעת מההורים המתגרשים האופציה להתייחס לילד (ולגידולו) כאל סוג של “פרס” וכאל כלי לניגוח ולמאבק פוטנציאלי בהורה השני. לעומת זאת, כאשר, מלכתחילה, האחריות המשותפת והשווה לדאגה לילד נמצאת במודעותם של שני ההורים, הסיכויים לשיתוף הפעולה ביניהם (לפחות בכל הנוגע לדאגה לילד ולעניינים הנוגעים לבריאותו ולרווחתו) הופכים לגבוהים יותר.
החשיבות המעשית
על אף שהטיעון כי אפוטרופסות על ילד, ממילא, שייכת לשני הוריו נכון ביסודו, בפועל, הוא משפטי מעיקרו והוא מובן, בעיקר לאנשי המשפט, והרבה פחות מכך להורים ולמערכות השונות שאיתן יש להורים ולילד מגע. בשל חוסר המודעות בציבור הרחב להבדלים המשפטיים הקיימים בין “אפוטרופוס” לבין ‘הורה משמורן”, פעמים רבות ניתן לראות כי הורה משמורן מתייחס ל”תואר” שהעניק לו בית המשפט כאל מתן זכות / חובת הבעלות והאחריות העליונה על הילד/ים, וכאל הזכות להטיל “וטו” ולהיות בעל ההחלטה הסופית וזכות המילה האחרונה. על אף שמהאספקט המשפטי-גרידא, ישנה הפרדה והבדלים ברורים לגמרי בין מעמד האפוטרופוס לבין מעמד הורה משמורן. במציאות, בין אם בעיני הורים גרושים, ובין אם בכלל רבדי החברה, המונח “משמורן” לכשעצמו יוצר שתי הגדרות הוריות השונות זו מזו בזכויותיהן, וההתנהלות – בהתאם לכך.
בהתאם לחשיבה מעשית זו, למשל, בהורות שווה / משמורת משותפת מהסוג החדש שינוי המען של הילד ייעשה בהסכמתם של שני הוריו, וזאת, בניגוד למצבים בעבר, בהם ההורה המשמורן רשאי היה לשנות את מענו של הילד לבדו.
האם ישנם הבדלים משמעותיים בין אחריות הורית משותפת לבין משמורת משותפת?
ההבדלים אינם משמעותיים. שכן, בשתי ההגדרות, המדובר, בעיקרו של דבר, בהגדרה ההורית השווה, אולם, הן הציבור הרחב והן הגופים הרשמיים השונים עדיין משתמשים, לרוב, במונח “משמורת משותפת”, בשל היותו המונח המוכר והנפוץ יותר בשימוש.
אגב, כאנקדוטה לסיום, נספר, כי המונח “משמורת משותפת” כלל אינו מוזכר בחוקים או בתקנות, אלא שהוא “תוצר” של דינים ופסקי דין שאותם ייצרה המערכת המשפטית בישראל.
