במסגרת גירושין עם ילדים, מתקבלת החלטה בעניין המשמורת. לא אחת, לאחר שהליך הגירושין כבר מאחוריהם, עולה מצד מי מההורים רצון לשנות את זמני השהות שנקבעו.

האם ניתן לעשות זאת? הכלל הבסיסי הוא כי משמורת ילדים פתוחה תמיד לדיון מחדש ובלבד שהתרחש שינוי מהותי בנסיבות אשר בגינו, יש לשנות את המצב הקיים והשארתו תהיה לרעת הקטין.

שינוי משמורת ילדים

להבדיל מיתר סוגיות הגירושין, אשר פסיקה בעניינם היא סופית, כל נושא הנוגע לטובת הילדים הקטינים, נתון לשינוי בכל עת, על מנת לשרת את עקרון טובת הילד.

פירושו של דבר הוא, כי אף החלטה בעניין משמורת ילדים, כמו גם בסוגיה של דמי מזונות ילדים, איננה אבסולוטית והיא יכולה תמיד להשתנות.

ככל שהשינוי הוא בהסכמת שני ההורים, אין כל בעיה, אך לרוב, הם אינם מסכימים ואז מגיע העניין לפתחו של בית המשפט. זה ייעתר לבקשה לשינוי זמני שהות, רק כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות המצריך התערבות במצב הקיים על מנת לשמור על טובת הילד.

ללא שינוי כאמור, הרי שאין הצדקה לשנות את שגרת הילדים ולפגוע בזכויות המשמורת של ההורה האחר. נדגיש, כי ניתן לסטות מזמני השהות שנקבעו,

בין אם הסדר המשמורת הנו תוצאה של פסק דין הניתן במסגרת תביעה ובין אם הוא תוצאה של הסכם משמורת שנחתם בין ההורים.

ניתן להצביע על שני מקרים מרכזיים בהם עולה הצורך בשינוי משמורת הילדים: הפרת זמני השהות ועמדת הילד.

מתי ישונו זמני השהות?

כאמור מעלה, בכל הנוגע למשמורת ילדים, ההחלטות אינן אבסולוטיות. היכן שמתקיים שינוי מהותי בנסיבות, יכול מי מהצדדים לפנות לבית המשפט ולבקש לשנות את ההסדר הקיים,

כאשר עליו להוכיח כי המצב הנוכחי מזיק לילד ואינו משרת את טובתו. להלן שתי דוגמאות:

  1. הפרת זמני השהות:

אחד המצבים הנפוצים בהם נדרש שינוי משמורת ילדים, הוא כאשר ישנה תופעה של הפרת זמני שהות. מדובר בשינוי נסיבות המצדיק את בחינת ההסדר שנקבע מחדש למען טובת הילד.

למרבה הצער, בקרב לא מעט זוגות גרושים, אחד ההורים אינו מקיים את זמני השהות שנקבעו. אז, רשאי ההורה האחר לפנות אל בית המשפט ולבקש את צמצומם,

על מנת למנוע את המשך הפגיעה בילדים והאכזבה שהם חווים כאשר האב או האם אינם מגיעים לפגוש אותם. נציין כי לרוב, בקשה מטעמים אלו לשינוי משמורת,

תתקבל כאשר מדובר בתופעה נשנה וחוזרת ולא במקרים בודדים.

 

  1. עמדת הילד:

גישתם של בתי המשפט היא כי כאשר הילד בוגר דיו כדי להבין את משמעות העניין, דעתו בנושא המשמורת, תישמע ותילקח בחשבון.

מטבע הדברים קורה לא פעם כי בעת שנדונה תביעת המשמורת, או כאשר נחתם הסכם משמורת בין ההורים, הילד היה קטן מכדי להשמיע את קולו. אולם, בחלוף השנים, כאשר הוא בגר,

אם הוא מביע את רצונו לשינוי ההסדר, יכול ובית המשפט ייעתר לשינוי המבוקש על סמך רצונו של הילד, אם שוכנע כי הדבר ישרת את טובתו.

הסיבה לכך היא כי גילו של הילד מהווה לכשעצמו שינוי בנסיבות המאפשר כאמור את פתיחת הדיון בסוגיה זו מחדש.

שיקולי בית המשפט

כאשר מונחת בפניו בקשה לשינוי משמורת ילדים, העקרון המוביל את בית המשפט בקבלת הכרעה הוא טובת הילד.

זו דורשת לבחון ראשית כל, האם הוכח כי התרחש שינוי מהותי בנסיבות מאז נקבע הסדר המשמורת, שהרי הכלל הוא כי ללא שינוי שכזה,

אין הצדקה לפתוח מחדש את הדיון. שנית, אם התשובה היא בחיוב, ישאל בית המשפט האם התועלת משינוי זמני השהות עולה על הנזק שעלול להיגרם לילד אם המצב יישאר כפי שהוא. למה הכוונה?

בית המשפט לוקח בחשבון כי שינוי הסדר משמורת יכול להיות טראומטי עבור הילד, בשל הפגיעה בשגרת חייו.

לכן עליו להיות משוכנע כי השארת המצב על כנו תגרום לנזק גדול יותר וכי הנסיבות מחייבות את שינוי זמני השהות כדי לשמור על טובתו.

כמו כן, בית המשפט בוחן את התועלת מן השינוי אל מול הנזק שעלול להיגרם לילד כתוצאה מניהול הליך משפטי בין הוריו.

הסכמה היא דרך המלך

הצורך בשינוי זמני שהות עולה בנסיבות שונות ולרוב, קיימת מחלוקת עמוקה בין ההורים בסוגיה זו. עם זאת, לפני שממהרים לפנות לערכאות המשפטיות,

כדאי לקיים שיחה פתוחה עם ההורה האחר ולנסות להגיע להסכמות. לעניין זה, ניתן להיעזר בעורך דין מגשר או באיש מקצוע אחר, אשר יוכל לקרב בין עמדות הצדדים ולפשר ביניהם.

מדוע חשוב כל כך כי בני הזוג ינסו להגיע לעמק השווה?

ראשית כל, על מנת למנוע טלטלה רגשית מיותרת עבור הילדים, המושפעים באופן ישיר מן המתח הגובר בין הוריהם.

לא אחת, תהיה ההחלטה בעניין המשמורת אשר תהיה, הנזק העיקרי לילדים הוא לא מקבלת ההחלטה הלא נכונה בנושא זה, אלא מהימשכותם של ההליכים המשפטיים.

כמו כן, ככל שהילדים מודעים למהות הסכסוך בין ההורים, הם עלולים לחוות תחושות של חרדה  וחוסר ביטחון, בשל אי וודאות לגבי שגרת החיים שלהם שעלולה להשתנות.

שנית, יישוב המחלוקת בדרך של הסכמה, תחסוך להורים, בני הזוג לשעבר, את הזמן, את העלויות ואת המתחים הנלווים לניהול מאבק משפטי.