סמכותו של בית הדין הרבני

בית הדין הרבני דן בתחומים הנוגעים לדין האישי ובראשם הליך הגירושין. במרבית הסוגיות המשפטיות חולק בית הדין הרבני את סמכותו עם בית המשפט לענייני משפחה, אולם בנושא, נישואין וסידור הגט, נתונה לו סמכות ייחודית ובלעדית.

סידור הגט

בני זוג המבקשים להתגרש, צריכים להתיר את ברית הנישואין ביניהם ולשם כך, עליהם לפנות  אל בית הדין הרבני. לערכאה זו ניתנה סמכות ייחודית לדון בעניין זה, זאת בשונה מיתר סוגיות הגירושין, אז ישנה סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה. נדגיש כי סידור הגט הוא הליך אשר נדרשים לו בני זוג יהודים בין אם נישאו דרך הרבנות ובין אם בנישואים אזרחיים.

 

כאשר שני בני הזוג מעוניינים להיפרד, הליך סידור הגט הוא פשוט למדי ובדרך כלל, בית הדין הרבני ייתן לצדדים פסק דין לגט תוך זמן קצר ללא עיכוב מיוחד. אולם, כאשר הגירושין הנם חד צדדים, צפוי הליך ארוך, לעיתים ארוך מאוד, בשל כללי ההלכה הקובעים כי גט חייב לינתן בהסכמת שני הצדדים. מצב זה קרוי סרבנות גט, במסגרתו אחד מבני הזוג מסרב למתן גט, על אף רצונו של הצד השני להיפרד. מהי סמכותו של בית הדין הרבני במצב שכזה?

 

סרבנות גט

על פי כללי ההלכה הדתית, גט חייב להינתן בהסכמתם של בני הזוג וכאשר מי מהצדדים מסרב, בית הדין הרבני מוסמך לקבל החלטות שונות  על פי מדרג: המלצה למתן גט, חיוב בגט או כפייה למתן גט. על פי ההחלטה, ינקוט בסנקציות שונות נגד הצד הסרבן, למשל, שלילת רישיון נהיגה, הטלת צו עיכוב יציאה מן הארץ, חיוב במזונות אישה כאשר הבעל הוא סרבן הגט וכיו"ב. במקרים חמורים, מוסמך בית הדין הרבני אף להורות על מאסר.

 

חשוב לציין, כי כאשר האישה היא מסורבת הגט, היא מוגדרת כעגונה. משמעות הדבר היא כי אם תיצור האישה קשר זוגי עם גבר אחר, היא עלולה לאבד את כתובתה ואת זכותה למזונות ואם תביא לעולם ילד מגבר אחר, הוא היחשב כממזר. לעומת זאת, השלכות אלו אינן חלות על הבעל ובית הדין הרבני רשאי להתיר לו להינשא בשנית, היתר אשר אינו קיים לגבי אישה מסורבת גט.

 

מה בדבר יתר סוגיות הגירושין?

אמרנו בפתח הדברים כי לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לעניין סידור הגט וביתר הסוגיות חולק הוא סמכות מקבילה עם בית המשפט לענייני משפחה. אם כן איזו ערכאה תדון בשאר ענייני הגירושין? הדבר תלוי בצד אשר הגיש בקשה ליישוב סכסוך. במה דברים אמורים? מאז חודש יולי 2016, בני זוג אשר רוצים להתגרש, אינם יכולים להגיש תביעות זה נגד זו, אלא לאחר שמי מהם הגיש בקשה ליישוב סכסוך. במסגרתה, מופנים הצדדים למספר פגישות גישור אשר מטרתן להביאם לעמק השווה בסוגיות הגירושין ולמנוע מאבק משפטי.

 

רק כאשר אלו לא צלחו, נפתחת בפני הצדדים האפשרות להגשת תביעות בערכאות השונות. יודגש כי הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, מקבל את היתרון הדיוני להחליט איזו ערכאה תדון בענייני הגירושין ובאפשרותו לבחור בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. בחר הוא בבית הדין הרבני, הליך הגירושין יתנהל שם וזה יכריע בכל סוגיה העומדת על הפרק בין הצדדים, קרי, חלוקת רכוש בין בני הזוג ואם ישנם ילדים, אזי סוגיית משמורת הילדים ודמי המזונות. למותר לציין, כי הדרך הטובה ביותר לנהל את הליך הגירושין היא בהסכמה, קרי, גיבוש הסכמות בענייני הגירושין וחתימה על הסכם גירושין הוגן ומקיף.

אודות עו"ד אפרת חורי הרוש

שמי אפרת חורי הרוש עורכת דין מתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה. אמא לארבעה ילדים. אני בוגרת תואר ראשון במשפטים (LLB) וכן חברה בלשכת עורכי הדין ותואר ראשון (LLB) במנהל עסקים . כמו כן אני בוגרת קורס גישור כללי וגישור משפחתי. וקורס אימון במכון ICU.