מזונות במשמורת משותפת

עומדים בפני גירושין ושוקלים משמורת משותפת? חשוב שתדעו את השפעתו של הסדר המשמורת על מזונות הילדים. בשונה ממשמורת מלאה, אז כל חובת המזונות היא באחריות האב, במקרה של משמורת משותפת, חולקים ההורים את החובה למזונות מדין צדקה.

 

הקדמה: מהי משמורת משותפת?

כולנו מכירים את המונח משמורת מלאה, במסגרתו הורה אחד מקבל חזקה על הילדים והם נמצאים עמו מרבית הזמן, כאשר להורה השני נקבעים הסדרי ראייה. לצד הסדר של משמורת מלאה, קיימת גם אלטרנטיבה אחרת, אשר הופכת לנפוצה יותר בחלוף השנים והיא משמורת משותפת. פירושה הוא כי ההורים חולקים את השהות עם הילדים שווה בשווה ואין עוד הורה משמורן אחד. מטבע הדברים, להסדר המשמורת יש השפעה רבה על חיי ההורים ובכלל זאת, על חובת מזונות הילדים.

 

מזונות במשמורת מלאה

בשל חזקת הגיל הרך, משמורת מלאה ניתנת לרוב לאם. במצב זה, חובת תשלום מזונות הילדים הנה כולה על כתפי האב והוא מחויב אפוא הן במזונות הכרחיים והן במזונות מדין צדקה. המונח הראשון מתייחס לצרכים בסיסיים כגון מזון, הלבשה, חינוך וטיפול רפואי והמונח השני מתייחס לצרכים חיוניים אך שאינם הכרחיים לקיום כגון חוגים וחופשות. בעוד שבמשמורת מלאה, האם נושאת במרבית הוצאות הילדים, היות שהם שוהים עמה רוב הזמן, הרי שכאשר ההורים בוחרים במשמורת משותפת, הם חולקים את זמני השהות שווה בשווה ובהתאם, גם את הוצאות הילדים. מסיבה זו, תשלום המזונות במשמורת משותפת הוא שונה מאשר במשמורת מלאה.

 

מזונות במשמורת משותפת

בחודש יולי 2017, קבע בית המשפט העליון כי בעת משמורת משותפת, החבות בגין מזונות מדין צדקה תחול על שני ההורים ולא על האב בלבד. חלוקת התשלום בין ההורים תיעשה על פי היכולת הכלכלית שלהם. זו תיקבע הן על פי רמת הכנסה מעבודה והן על פי קיומם של מקורות הכנסה אחרים. הלכה זו שינתה באופן מהפכני את סוגיית מזונות הילדים במשמורת משותפת. זאת משום שעד אז, החבות במזונות הילדים הייתה כולה על האב, הן כאשר מדובר היה במשמורת מלאה והן במשמורת משותפת. מצב זה יצר תוצאה אבסורדית כי האב שילם למעשה כפל מזונות ונשא בהוצאות הילדים הן כאשר הם עם אמם והן כאשר הם עמו. בית המשפט העליון שינה אפוא מצב זה וקבע שוויון בנטל המזונות במשמורת משותפת.

ההלכה קובעת כי עד גיל שש האב ישלם מזונות גם אם הוחלט על משמורת משותפת, לאחר גיל שש יקבע גובה המזונות בהתאם לחלוקת הנטל בין הצדדים ורמת השתכרותם.

 

גובה המזונות – כיצד נקבע?

קביעת סכום התשלום של דמי המזונות, מתבססת על היקף הצרכים של הילדים ועל מצבם הכלכלי של ההורים. לעניין זה מבחינים בין מזונות הכרחיים, בהם נושא האב וזוהי חבות אבסולוטית אשר יש לעמוד בה ללא כל קשר ליכולת כלכלית. הטעם לכך הוא כי מדובר בצרכים בסיסיים לקיום. לעומת זאת, ככל שמדובר במזונות מדין צדקה, כאן יש משמעות רבה מאוד למצבם הכלכלי של ההורים. אמנם, המטרה הנה תמיד לנסות ולשמור על רמת החיים אליה הורגלו הילדים, אך לא ייפסק סכום מזונות מדין צדקה אשר יהווה מעמסה כלכלית על ההורים, היות שאין המדובר כאמור בצרכים הבסיסיים וההכרחיים של הילדים.

 

שינוי גובה המזונות

נקודה חשובה מאוד בהקשר של מזונות ילדים היא כי קביעת סכום המזונות לעולם אינה סופית. כלומר, כי כל אחד מן הצדדים רשאי לפנות לבית המשפט ולבקש את הגדלתם או הפחתתם של דמי המזונות וזאת בתנאי כי חל שינוי מהותי בנסיבות. למותר לציין, כי דרך המלך היא כי ההורים יגיעו להסכמה בדבר השינוי הראוי בגובה המזונות, אולם בהעדר הסכמה, רשאי מי מהם לפנות לבית המשפט. לעיתים, יכול והשינוי הנו במצב הכלכלי של אחד ההורים, בעקבות פיטורים, סגירת עסק, מחלה וכיו"ב. כאשר השינוי הנו מצד האב, יבקש את הפחתת המזונות עד להתאוששות כלכלית ואילו שהנו מצד האם, תבקש היא את הגדלת המזונות. במקרים אחרים, מדובר בשינוי הנוגע לצרכי הילדים, אשר מצריך בדרך כלל את הגדלת המזונות.

אודות עו"ד אפרת חורי הרוש

שמי אפרת חורי הרוש עורכת דין מתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה. אמא לארבעה ילדים. אני בוגרת תואר ראשון במשפטים (LLB) וכן חברה בלשכת עורכי הדין ותואר ראשון (LLB) במנהל עסקים . כמו כן אני בוגרת קורס גישור כללי וגישור משפחתי. וקורס אימון במכון ICU.