משמורת משותפת הפכה בשנים האחרונות להסדר משמורת נפוץ ומקובל בעת גירושין. זאת בשל היתרונות הרבים שבה ובראשם, שימור הקשר הקרוב של הילדים עם שני ההורים. אולם, חשוב לדעת כי בית המשפט לענייני משפחה איננו מאשר הסדר של משמורת משותפת, אלא לאחר ששוכנע כי התקיימו כל התנאים המתאימים לכך: מסוגלות הורית, קשר תקין בין ההורים ומרחק מגורים סביר של ההורים זה מזה.
משמורת משותפת – מהי?
בעת גירושין עם ילדים, עומד על הפרק עניין המשמורת, כאשר ישנן שתי אפשרויות. האחת היא משמורת מלאה, בה הורה אחד מקבל את החזקה על הילדים ונושא בעיקר האחריות לגידולם. האפשרות השנייה היא משמורת משותפת, בה חולקים ההורים את זמני השהות עם הילדים שווה בשווה ונושאים אפוא יחד באחריות לטיפולם. עד לא מזמן, משמורת משותפת הייתה הסדר נדיר וחריג, אך כיום עולה מספרם של הזוגות המתגרשים המעוניינים בהסדר זה. הסיבה העיקרית לכך היא השינוי החברתי שחל במעורבותם של אבות בחיי ילדיהם וההבנה כי יש לשמר את טיב הקשר של הילד עם שני הוריו בעת גירושין. אולם חשוב להבין, כי אין די ברצונם של ההורים במשמורת משותפת ובית המשפט יאשר הסדר זה רק כאשר סבר כי הוא מגשים את טובת הילד. זו נבחנת על ידי מספר תנאים מרכזיים: מסוגלות הורית, מערכת יחסים הורית תקינה וקרבת מקום המגורים של ההורים.
מסוגלות הורית
התנאי הראשון לאישורה של משמורת משותפת, הוא המסוגלות ההורית. פירושו של מונח זה הוא יכולתו הרגשית והכלכלית של כל הורה לדאוג לצרכיו של הילד באופן מלא. בשונה ממשמורת מלאה, אז נמצאים הילדים מרבית הזמן בחזקתו של הורה אחד ואילו ההורה השני שוהה עם הילדים במסגרת זמני שהות, הרי שבמשמורת משותפת, שוהים הילדים מחצית מן הזמן אצל האם ומחצית מן הזמן אצל האב. משכך, ישנה חשיבות רבה לכך כי לשני ההורים תהיה יכולת גבוהה להעניק לילד את כל הנחוץ לו כאשר הוא שוהה עמם. היה ובית המשפט סבר כי במקרה שלפניו, רק להורה אחד יש את המסוגלות ההורית המתאימה כהורה משמורן, לא יינתן אישור להסדר של משמורת משותפת. תחת זאת יקבע בית המשפט משמורת מלאה וזמני שהות להורה הלא משמורן. כיצד בית המשפט מבצע קביעה של רמת המסוגלות ההורית? בעיקר על בסיס חוות הדעת של העובדת הסוציאלית הנפגשת עם המשפחה.
מערכת יחסים תקינה בין ההורים
משמורת משותפת מחייבת כי הקשר בין ההורים יהיה קשר חיובי, הכולל כבוד הדדי ויחסי אמון. זאת על מנת שיוכלו לשאת יחדיו באחריות לילדים ולקבל החלטות באופן משותף, בלי להיקלע לוויכוחים תכופים. ויובהר, הדרישה למערכת יחסים תקינה בין ההורים היא דרישה פונקציונאלית בעיקרה, אשר נועדה לוודא כי יצליחו לשתף פעולה זה עם זו בצורה מוצלחת למען הילדים. אין המדובר אפוא בבחינה רגשית של תחושותיהם אחד כלפי השנייה, היות שמטבע הדברים, החלטת הצדדים להתגרש, נבעה מכך כי הקשר הזוגי ביניהם עלה על שרטון. בית המשפט מבקש לראות אפוא רמה גבוהה של שיתוף פעולה בכל הנוגע לילדים ויכולת של ההורים לתקשר באופן יעיל ומכבד זה עם זו.
מרחק מגורים סביר
לצד מסוגלות הורית גבוהה וקשר תקין בין הצדדים, משמורת משותפת מחייבת גם מרחק מגורים סביר של ההורים זה מזה וכן כי מגוריהם יימצאו בקרבה סבירה למסגרות של הילדים. מטרתו של תנאי זה היא לוודא כי ההסדר של משמורת משותפת הוא ישים מבחינה טכנית ואינו כרוך במאמץ בלתי סביר מצד ההורים והילדים. ראשית, על מנת לספק לילדים שגרת חיים תקינה ושנית, מתוך ההבנה כי כאשר ההסדר איננו פרקטי וכרוך במאמץ רב, גדל הסיכוי כי מי מהצדדים לא יעמוד בו ויבקש לשנות את הסדר המשמורת, דבר אשר יפגע בתחושת הביטחון והיציבות של הילדים. מהו מרחק מגורים סביר? בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו, אך ניתן לומר כי כאשר נדרשת נסיעה ארוכה על מנת להגיע מביתו של הורה אחד לאחר, או מביתו אל המסגרת החינוכית בה לומד הילד, תנאי זה איננו מתקיים וסביר להניח כי הבקשה לאישור הסדר של משמורת משותפת יידחה.
עריכת הסכם משמורת
עומדים בפני גירושין ומעוניינים במשמורת משותפת? על מנת לחסוך זמן ועלויות, כדאי לערוך הסכם משמורת, אשר יובא לאישורו של בית המשפט. מטרתו של ההסכם היא להסדיר באופן מקיף ומפורט את כל סוגיית המשמורת וכך להימנע ממחלוקות בעתיד בין ההורים בנושא זה. בשל חשיבותו של ההסכם, חשוב מאוד לפנות לעורך דין אשר מתמחה בדיני משפחה אשר ינסח הסכם המותאם באופן אישי לנסיבות המקרה ויעניק לשני הצדדים ראש שקט והגנה משפטית. מה יכלול הסכם משמורת? למשל, את חלוקת הימים בין ההורים, הן בזמן שגרה והן בחגים ובחופשות, התייחסות לנושא המגורים של ההורים, כך שיהיו מחויבים לגור בסמיכות זה לזו, סנקציות בגין אי קיום ההסכם, אפשרות לעריכת שינויים בהסכם וכיו”ב.
